בחקלאות המודרנית ידוע השימוש בכימיקלים שונים למטרות שונות. המודעות לנושא הרעלת התוצרת החקלאית באמצעות חומרי הדברה שונים, עולה עקב מידע רב בנושא הנגיש כיום גם למי שאינו עוסק בתחום.

מעט מאד ידוע לציבור הרחב בנושא הרעלת הטבע והתוצרת החקלאית באמצעות דשנים כימיים.
 
 השימוש בדשן נועד להעשיר את הקרקע בחומרים החיוניים לצמח, אותם הוא יקלוט באמצעות שורשיו. תהליך הזנה זה הוא איטי אבל יעיל. הוא מותאם לקצב הטבעי של התפתחות וגדילת הצמח. הקצב האיטי מאפשר לצמח לקלוט הרבה חומרים חיוניים מהקרקע ולבנות את עצמו ביסודיות, דבר הנותן לו עוצמה ועמידות בפני מזיקים ומחלות. קליטה מירבית של יסודות מזון אלה תעשיר את פירותיו מבחינה תזונתית. זה מאד חשוב לאדם הניזון מהצמח.
 
דשן טבעי המכונה "קומפוסט" או "רקבובית" הינו חומר טבעי הנוצר בדרך טבעית בקרקע, והוא מהווה מזון עשיר לטווח ארוך לצומח. הוא מורכב מצואת בעלי חיים ומחומרים צמחיים שונים הנקברים באדמה. הצמח ניזון גם ממינרלים בלתי אורגניים הנמצאים בקרקע. הקומפוסט גם אוחז הייטב את המים בקרקע. המשמעות של תכונה חשובה זאת היא הקטנת כמויות ההשקיה. זה חשוב גם בגלל החיסכון במים היקרים וגם בגלל צמצום המלחת הקרקע בשל ההשקיה המרובה.
 

הדשן הכימי מיוצר ע"י האדם. הוא נועד לשפר את ריווחיות החקלאי המודרני שמול עיניו נמצאת אך ורק מטרה אחת – להרוויח כמה שיותר כסף מעבודתו.

אין לי בעיה עם רצונו של החקלאי להרוויח ולהתפרנס בכבוד, שהרי זאת עבודתו שחייבת לאפשר לו קיום. הבעיה היא שתוצרת עבודתו- הפירות והירקות – הינם מזון שצריך לספק לאדם את יסודות המזון החיוניים כל כך, וזאת מבלי להרעיל אותו. וכאן מתחילה הבעיה כאשר נעשה שימוש בדשנים כימיים בחקלאות.
 
דשנים כימיים, רעלים מעשי האדם, נמסים במהירות במים ומהווים הזנה אינטנסיבית לצמח. זאת הזנה בדרך לא טבעית. הם מספקים לצמח חנקן וחומרי מזון אך לא בדרך ובקצב הדרוש לו כדי להיות חזק ובריא. הדבר דומה להזנת אדם בתמיסה מרוכזת ישירות לתוך הווריד.
 

הצמח מאד מאד אוהב את החנקן הלא מאוזן שנמצא בדשן הכימי החנקני. הסיבה לכך היא שזהו אחד היסודות החשובים הבונים את רקמותיו. כשנותנים לצמח את החומר הזה בכמות מופרזת הוא יקלוט אותו. אז נוצרת הפרה של האיזון הביולוגי במרכיביו.

התוצאה של מצב מעווות זה הינה האצה בקצב הגדילה של הצמח, נפחו ומידותיו גדלים, כלומר, היא יתן יותר יבול מבחינת משקל ונפח. זה מאד כלכלי לחקלאי כי הוא מקבל הרבה יותר יבול, ומכאן הרבה יותר כסף.

אבל, והאבל כאן הוא מאד גדול, התוצאה של התערבות האדם בסידרי הטבע היא הרת אסון, כמו גם במקרים רבים אחרים.
 
הגידול המואץ מונע מהצמח לקלוט מספיק מינרלים מהקרקע, לייצר וויטמינים, אנזימים ושאר יסודות המזון החיוניים בכמות ראויה, וכך אנו מקבלים פרי וירק גדול ויפה, אך דל ביסודות מזון חיוניים. ועל כך נאמר: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". בנוסף לאיכות התזונתית הירודה ולירידה בחיוניות (מה שהסינים מכנים צ'י), גם טעמו נפגע.
 
ולמרות הנ"ל, קליטת החנקן מהדשן הכימי ע"י הצמח אינה עולה על 50%. זה דורש מהחקלאי להשתמש בכמות גדולה יחסית של הדשן היקר והמזיק הזה. לעומתו, קליטת החנקן כתוצאה מדישון אורגני היא איטית בהרבה. החנקן נמצא בקרקע בכמות קטנה יותר לזמן ארוך יותר, ומכאן שהוא הרבה פחות מזהם את הקרקע ואת מי התהום.
 
בטבע הצמח נאלץ להתאמץ כדי לקבל את מזונו ממקורות שונים, ואלה אינם בעלי מסיסות קלה ומהירה. החנקן הלא מאוזן שבדשן הכימי ניתן לצמח בקלות רבה בגלל שהדשן הזה נמס במהירות במים. מצב זה הופך את הצמח לרגיש ומפונק ולא עמיד נגד מחלות ומזיקים.
 זה דומה לפינוק ילד במזונות ריקים ומזיקים, כמו שוקולד ודברי מתיקה אחרים, מה שגורם להגברת רגישותו להצטננויות, מחלות נשימה, סוכרת ועוד, ולפגיעה במערכת החיסון הטבעית שלו.
 
בתהליך ייצור הדשן הכימי נעשה שימוש בחומרים רעילים שונים. אלה אמורים לסייע להתפרקות המהירה של הדשן. כאשר הדשן הכימי נמס במהירות בקרקע גם חומרים פסולים אלה משתחררים במהירות, והם מזהמים את הקרקע ואת מי התהום בתרכובות רעילות של חנקן עם חומרים שונים. אלה ידועים בשם "ניטריטים".
 
החלשת הצמח כתוצאה מהשימוש בדשנים כימיים מביאה עליו צרות קטלניות בדמותם של מזיקים ומחלות. הטיפול באלה נעשה באמצעות חומרי הדברה רעילים הפוגעים קשות בקרקע, במי התהום ובאדם שאוכל את הפרי והירק המורעלים. על כך נאמר "עבירה גוררת עבירה".
 
רעילותו שלהדשן הכימי פוגעת באוכלוסיה הטבעית המתקיימת בקרקע. מדובר בחיידקים, בפטריות ובמיקרו אורגניזמים חשובים שונים, בתולעים ועוד, הקשורים ישירות לפוריות הקרקע ולהזנת הצמח. חלקם משתתף ישירות בהזנת הצמח במינרלים שנמצאים באדמה.
 
הדשן הכימי משנה את המוליכות החשמלית בקרקע, דבר המשפיע לרעה על "גן החיות" הגדל בה. חיסול "גן חיות" זה עקב השימוש בדשן הכימי מוריד את פוריות הקרקע וכמובן שזה פוגע באיכות של הצמחים שגדלים בה.
 בטווח הארוך יורדת פוריות הקרקע לרמות נמוכות עד שהיא מאבדת את יכולתה לשמש כקרקע חקלאית. היא הופכת למשהו כמו אדמת מדבר עקרה.

 מיקרו אורגניזמים באדמה קשורים גם לדיכוי מחלות שונות בקרקע ובשורשי הצמח, ומכאן שבאדמה המדושנת כימית יהיו יותר מחלות ופגיעות בשורשי הצמח. זה מחייב את החקלאים להשתמש בחומרים כימיים רעילים כדי לחסל תופעות אלה. בוודאי שחומרי רעל אלה יגיעו למי התהום, לצמח ולחלקיו מהם ניזון האדם.
 
לקומפוסט הטבעי שבקרקע ישנה השפעה חשובה על חומציות הקרקע. לתכונה חשובה זאת של הקרקע ישנה השפעה שלילית או חיובית על הצמחים.
 בדרך כלל
PH  ברמה של 6.5 – 7.0 היא הדרושה לרוב הירקות, עצי פרי ושאר יבולי השדה. חומציות יתר של הקרקע גורמת לעליה בחומרים הרעילים לצמח. דשן כימי משבש את ה – PH של הקרקע. את קיום הרמה הדרושה הזאת יבטיח הקומפוסט או ההומוס (דשן תולעים), ובאמצעותם ניצור תנאי גידול אופטימליים לצומח, דבר שיגרום לו להיות בריא ומחוסן יותר.
 
אפשר לסכם את הבעיה הנוצרת כתוצאה מדישון כימי, בהפרת איזונים. הבסיס לדשן הזה הוא זרחן, אשלגן וחנקן. אלו הם חומרים שנמצאים בטבע ולהם תפקידים חשובים, אבל כשהם מוחדרים לאדמה ע"פ האינטרס הכלכלי של החקלאי ולא ע"פ האיזון הנכון כפי שקיים בטבע, התוצאה הבלתי נמנעת היא נזק לטבע ונזק לאדם שצורך את המזון ממנו.
 
עודף מינרלים המוחדר לקרקע בתוספת מי השקיה מרובים הנדרשים כתוצאה מהשימוש בדשן הכימי, גורמים להמלחת הקרקע ולאובדן הפוריות שלה כתוצאה מכך. כאן אדגיש שההשקיה הטובה ביותר היא זאת שמקורה במי הגשם. מי הגשם אינם מכילים מינרלים, וזה טוב. מי ההשקיה בארץ עשירים במינרלים, ושימוש מרובה בהם ממליח את הקרקע וגורם לאובדן הפוריות שלה.
 
חשוב לתת את הדעת על כך שהדשן הכימי אינו מכיל את כל שהצמח צריך, אלא את מה שמתאים לחקלאי לתת לו כדי שהיבול יהיה גדול ככל האפשר. כאמור, מצב זה גורם לאיכות הזנתית ירודה של התוצרת החקלאית.
 בחקלאות האורגנית הטבעית הקרקע היא זו שמזינה את הצמח, והחקלאי מכבד את הקרקע בכך ששומר עליה בקפדנות, שלא יפגעו המרכיבים הטבעיים שלה (החי והדומם). קרקע טבעית, נטולת כימיקלים, מזינה את הצמח כראוי ובאיזון הדרוש לו, וכך האדם שניזון מהצמח מוזן הרבה יותר טוב.
 
השימוש בדשן כימי חייב שיעשה לעיתים קרובות. השפעתו היא לטווח קצר בשל העובדה שהתפרקותו מהירה והוא נשטף במהירות עמוק לתוך הקרקע ולמי התהום ע"י מי ההשקיה המלאכותית או ע"י הגשם.
 להבדיל מהדשן הכימי, הקומפוסט נאחז הייטב בקרקע, ואם אין מפריזים בשימוש בו הוא לא יזהם את מי השתיה שלנו.
 
לצורך ייצור הדשן הכימי "גונבים" מהטבע מחצבים באמצעות כרייתם (כפי שנעשה בנגב למשל), ואלה הולכים לאיבוד לאחר שנשטפו למי התהום כשהיו מרכיב בדשן הכימי. לעומת זאת, הדשן האורגני (קומפוסט) הוא מיחזור חומרים מהטבע והעשרתו בהם, ולא ריקון הטבע ממשאביו, כפי שנעשה בתהליך ייצור דשן כימי.
 
החנקן הוא הבסיס לבניית החלבון בצמח. להחדרה עודפת של החנקן ישנן השלכות קשות מבחינת בריאות הצמח ומבחינת בריאות האדם שניזון ממנו. הצטברות חנקות בגוף האדם הניזון מצמחים אלה מעמיס את הגוף באוריאה. זה גורם לנזק לכליות שצריכות לסלק החוצה את הרעל הזה, זה גורם להצטברות קריסטלים בפרקים ופוגע בהם וביכולת התנועה עד כדי שיתוק, זה גורם לסרטן ולעוד שורה ארוכה של נזקים בריאותיים. מכמות גדולה של חנקות במזון נפגעים במיוחד עוברים ותינוקות.
 
הבעיה חמורה במיוחד בירקות עליים (חסה, כרוב, פטרוזיליה, סלרי וכד'), אבל גם בשורשים (צנון, כלרבי, גזר, סלק וכד'). העליים אוגרים כמויות גדולות של חנקן במטרה להעזר בו לפיתוח פרחים וזרעים באמצעותם הם מתרבים. אני די בטוח שאיש לא יודע באמת מהן ההשלכות של הרעלת הצומח בחומר לא מאוזן כמו הדשן הכימי. השלכות על הצמחים עצמם שגדלים משובשים, השלכות על דברים שונים בקרקע ואיכות הסביבה, וכמובן על בריאות האדם. יודעים משהו, אבל בטוח לא את הכל.
 

אחד הדברים שכן יודעים הוא השימוש באמוניה בתהליך ייצור דשן כימי. באופן טבעי הגוף אמור לסלק את האמוניה הרעילה הנוצרת בו כתוצאה מחילוף החומרים של חלבונים. כאשר אין מפריזים בצריכת חלבונים מלאכתו של הגוף קלה. אבל צריכת מזון שדושן כימית מעשיר את הגוף ברעל הזה, ואז הוא נדרש למאמץ יתר, ובוודאי שנגרם לו נזק. הכבד הוא זה שמפרק את האמוניה הרעילה לשתנן (אוריאה). הכליות אמורות לפנות אותו מהגוף. הכבד והכליות הינם איברים חשובים ביותר, ולאורך זמן, העמסתם ברעלים שמקורם בדשן הכימי יגרום להם נזק, לו ישנה השלכות קשות על בריאות האדם.

 

נקודה מעניינת נוספת מצאתי ב"גאמנון – צמחים ומרפא". ואני מצטט:

"דשנים כימיים, בהם משתמשים בחקלאות ובגננות הביתית מכילים רעלנים. בדיקה שנעשתה בארה"ב גילתה, שיצרני דשנים רוכשים פסולת מתעשיית המתכות לשם העשרת הדשנים במתכות אבץ וברזל. חומרים אלה מכילים רעלנים קדיום, כספית, ארסן/זרניך, ולעיתים גם דיוקסין וחומרים אורגניים רעילים, כמו פסולת רכיבים המכילים אבץ. הם מוכרים כחומרים גורמי סרטן, בעיות פוריות והתפתחות".
 
אוסיף בנקודה זאת שרעלנים שונים, המהווים חלק מהדשן הכימי, קשורים גם לבעיות רפואיות רבות אחרות, כמו מחלות עור, מחלות עצבים, מחלות נפשיות ועוד, וכן לתחושות רעות כמו מצב רוח ירוד, תשישות, חוסר ריכוז, אובדן זיכרון ועוד.

 

 

לסיכום המאמר אצטט במדוייק קטע ממאמר של מריו לוי, איש קיבוץ שדה אליהו, מחלוצי החקלאות האורגנית בישראל.
 

"החקלאות ה"מודרנית" התחילה לראות את הקרקע כבית קיבול לדשנים כימיים בלבד, ובדרך כלל שכחו שהקרקע מלאת חיים, שהיא גוף חי. כל אלו הובילו את החקלאות לפסים שהם רחוקים מהמציאות בטבע, השיבושים הלכו והתרחבו, והופרו האיזונים בכל מערכות הטבע.

ניקח לדוגמה את הגורמים השליליים העיקריים ונסביר מדוע החקלאות האורגנית מתנגדת להם.

 

דשנים כימיים סינתטיים:

במבט ראשון הדשן הכימי מצמיח ביתר שאת את הצמח, ועל כן בדרך כלל הוא יכול להניב יבולים יותר גבוהים. אם כן, מה החסרונות?

I.                    צמח שניזון מדשן כימי, כשבודקים אותו תחת מיקרוסקופ רואים שרקמת הצמח פחות סימטרית לעומת אותו צמח שגדל בצורה טבעית. בדרך כלל גם הגוון פחות חזק בטיפול כימי. דברים אלו מצביעים על שיבוש באיזון הפנימי של הצמח. אנו יודעים שמוצר שגדל בצורה טבעית יכול להיות כסם תרופה לבני אדם. דשן כימי, אף אם ניתן כמורכב, הוא מכיל רק חלק מיסודות ההזנה שהצמח צורך, ולכן המאזנים בקרקע ובתוך הצמח מופרים.

II.                 פירות וירקות, גרעינים שגדלו באופן טבעי, חיי המדף שלהם, ללא התערבות, הם יותר ארוכים מאשר מוצרים "כימיים".

III.               דשנים חנקניים, שניתנים לקרקע, מחלחלים בחלקם לעומק הקרקע וגורמים להעשרת ניטרטים במי שתייה. הניטרטים (חנקות) נחשבים לגורם שלילי מאוד ביחס לבריאות האדם.

IV.              הדשן יכול לגרום לצמיחה חזקה ומוגזמת של עלוות הצמחים. על-ידי כך הם מאבדים את כושר התנגודת הטבעית שלהם, ומשום כך להיתקף באופן קשה יותר על-ידי גורמי מחלות ומזיקים.

V.                 ייצור הדשן החנקני, שהוא העיקרי, דורש אנרגיה רבה.

VI.              כל אלו ועוד הם חסרונות של השימוש בדשנים הכימיים. מכאן ניתן לראות את הפרדוקס. הדשן הכימי מראה בתחילה יתרונות רבים, אך לטווח הארוך אלה חסרונות".
 

לדבריו של מריו לוי אוסיף שההתערבות של האדם בטבע ושיבושו באמצעות כימיקלים שונים מביאה עליו אסונות בריאותיים ואקולוגיים שונים. אלה נובעים מההתנשאות של האדם מתוך אמונה שהמדע בו הוא עוסק הוא האמת. אבל לא כך הוא.

הטבע הטבעי האמיתי הוא הבסיס הנכון לחיים שלנו ושל העולם כולו. המדע יודע מה שהוא גילה באמצעות מחקריו ותאוריות שהוא פיתח. אלה, כידוע, שגויות לעיתים ומשתנות עם הזמן, ובוודאי שהן תמיד רק חלק מהתמונה האמיתית.
 
 גישת האדם המדעי המודרני גורמת להתרחקותו מהטבע. אבל הטבע הוא בסיס החיים שלנו, הוא ספק המזון שלנו והוא נוהג ע"פ החוקים הבסיסיים שלו. גם הגוף האנושי נשאר כפי שהיה אלפי שנים קודם לתקופתנו, וכך גם צרכי החיים שלו.
 לכן הקידמה המדעית הכימית מהווה שיבוש לו אין אנחנו  מסתגלים. האדם מתנהג כאילו הוא יוצר הטבע, בעוד הוא יצור שנוצר מהטבע. שמירת אמונים לחוקי הטבע היא המפתח לשמירה על הבריאות הפיזית והנפשית.
 
הדישון הכימי הינו סוג של הפרה של חוקי הטבע בניסיון אומלל ומזיק להתאים את הטבע לאינטרסים הכלכליים של האדם. אינטרסים צרים ומסוכנים לבריאות של רווח כספי מהיר ככל האפשר, תוך התעלמות מהבריאות ומאיכות החיים.
 

מורי הגדול לבריאות טבעית, ד"ר יוסף רזון ז"ל, נהג לומר שהתעשיה הכימית היא האסון הגדול של האנושות ושל העולם, ושהיכן שמתחילה הכימיה, נגמרת הבריאות. זה בוודאי נכון בכל הקשור להתערבות הכימית בחקלאות.

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

dvd313 (62)
good123 (44)
sharonela (52)
holy~ (39)
מירי ר (50)
3אהרוני (34)
מעין טל (31)
eyar (67)
באבאעלי (68)
fanaanir (41)
דוב יהונתן (43)
אלמוג378 (73)
Robb (45)
שולמית 1960 (62)
v100 (52)
buttercup54 (68)