|
|
האם האדם הינו חיה צמחונית?
|
|
|
|
|
|
|
hal767
זאת באמת אחת השאלות העקרוניות. הצמחונים אינם אוכלים בעלי חיים. חלקם מסיבות אידיולוגיות של לא להרוג כדי להיזון, ולאחרים נימוקים בריאותיים. טענתם היא שאכילת בשר בעלי חיים פוגעת בבריאות. ד"ר הרברט שלטון ויתר מייסדי השיטה הטבעונית המדעית המכונה "היגיינה טבעית", התעמקו בשאלה ונתנו לה תשובות נחרצות ומוכחות מדעית והגיונית. מסקנתם הייתה שהאדם הינו חיה צמחונית, ואכילת מזונות מהחי על ידו היא מהגורמים העיקריים למחלותיו.
1-מבנה שיניו של האדם הוא כשל בעלי החיים הצמחוניים: שיניים צפופות ולא חדות, חסרות ניבים. שיניים שנועדו ללעיסה ממושכת, כמתבקש מאכילת מזון צמחוני. זאת בניגוד לטורפים, להם שיניים חדות ומירווחים ביניהם וניבים בולטים חדים. שיניים כאלה נועדו לקריעת ניתחי בשר טרף ולא ללעיסה, כמקובל אצל הטורפים, הבולעים את מזונם, כמעט בלי ללעוס אותו. למעוניינים, אפשר לראות זאת בברור אצל הכלב והחתול.
2-המעיים של האדם ארוכים מאד. אצל אדם בוגר אורך המעיים הוא כ-8 מטרים ויותר. אורך מעיים כזה אופייני לבעלי חיים צמחוניים. לעומתם הטורפים מתאפיינים במעיים קצרים, המעכלים במהירות את הבשר, כדי למנוע את רקבונו בהם.
3-אחד הרעלים המציפים את גוף האדם כתוצאה מאכילת הבשר, הוא חומצת השתן. לחיות טורפות ישנו בקיבה אנזים "יוריקאז", המנטרל חומצת רעל זאת. לאדם, כמו ליתר החיות הצמחוניות, אין אנזים זה, ולכן הוא ניזוק קשות מחומצת רעל זאת. הנזקים מתבטאים במחלות פרקים, עצמות ושיניים, כליות, לב, אובדן סידן וברזל ועוד.
4-חומציות הקיבה של האדם, נמוכה, כ-1%. זה אופיני לחיות הצמחוניות שקיבתם צריכה לעכל חלבונים ממקור צמחי, בעלי מבנה כימי קל לפרוק. קיבת הטורפים צריכה לעכל חלבונים קשים ומורכבים מהחי, הדורשים חומציות גדולה בהרבה. לכן חומציות הקיבה שלהם גדולה פי שבעה ויותר מזאת של האדם הצמחוני. אדם האוכל בשר, כמעט ואינו מעכל אותו, מחוסר אנזימים מתאימים. רובו המוחלט אינו מקבל עיכול אנזימטי [ע"י מיצי העיכול] אלא פירוק בקטריאלי [ע"י חידקי ריקבון], כלומר, רובו נרקב במערכת העיכול האנושית. ניתן למדוד זאת בצואה: אצל אדם צמחוני ישנם כ-3000 חידקים סקרופילים [אוכלי סוכר הפירות והירקות], בעוד אצל אוכלי הבשר למעלה משישה מיליון חיידקי ריקבון, המספרים לנו מה קרה לבשר במערכת העיכול האנושית-הוא נרקב והרעיל, במקום להתעכל ולהזין. המעיים הינם מערכת שסופגת למחזור הדם את תוכנם. תוצרי רקבון הבשר הרעילים, ושל יתר המזונות מהחי, ניספגים כך, ומועברים לכל תאי הגוף, ואחראים להיווצרות הרגשה לא טובה ומחלות. הבשר הנרקב, השוהה שעות ארוכות במערכת העיכול האנושית, מהווה קרקע טובה להתפתחות חיידקים וווירוסים. לחלקם הפרשות רעילות הגורמות לפגיעה במערכת העיכול ולמחלות שונות. גם תולעים וטפילים מסוגים שונים, ניזונים מהפסולת הזאת. מכאן מובן, מדוע כל כך הרבה אנשים סובלים מתולעים וטפילים במערכת העיכול.
5-בטבע אין הכנת מזון. לכל בעל חיים החי בטבע, ניתן המזון הטבעי שלו ע"י הטבע, כשהוא מוכן ואין צורך לבשלו, לטחון אותו, לתבל אותו או לעבד אותו בכל צורה מלאכותית אחרת.
הטורפים מתנפלים על הטרף, אוכלים אותו כמו שהו, נהנים מריחו ומטעם הבשר, הדם והעצמות, ואינם זקוקים לעיבוד ותיבול.
לאדם, ריח הטרף הינו סירחון וטעמו מגעיל ודוחה . אין ספק, בשר החיה השחוטה אינו מראה אסטטי, ועל כך אין ויכוח. כדי להעלים אותם, האדם מבשל, מטגן, צולה, ממליח ומתבל בתבלינים וחומרי טעם אחרים, חלקם לא ממקור טבעי, ומשפר את המראה ע"י צביעתו בחומרים שונים, חלקם מסרטנים.
לכל הדוגלים באכילת בעלי החיים, אני אומר לרדוף אחרי פרה או תרנגולת חיים, לנעוץ בהם שיניים, לאוכלם חיים, לשתות את דמם החם, ללא בישול ותיבול. מלבד כמה סוטים, שגם הם לא יהנו, מהטעם הטפל ומהסירחון של הפגר, איש לא יעשה זאת.
ביקור במשחטה וצפייה בזוועות המתרחשות שם, בוודאי היה הופך את רוב בני האדם לצמחונים. כל אדם שפוי היה מזדעזע מצרחות החיות הנשחטות, מנחלי הדם, זוהמה וסירחון, ממראה החיות המבוהלות, ממראה החיות המתות המופשטות מעורן או נוצותייהן, כשבשרן מפיץ ריח רע. טריפת בעלי חיים לא מתאימה לאדם מבחינה מנטלית. לכן, הריגת בעלי חיים ע"י האדם היא רצח.
6-חסרון נוסף של הבשר,ולמעשה, של יתר המזונות מהחי הוא, שאין בו כלל תאית. התאית הינה מרכיב חשוב במזונות הבאים מהצומח, ואינה מצוייה כלל במזונות הבאים מהחי. אחד מתפקידיה הוא לעודד פעולת מעיים תקינה, שתביא לתנועת המזון במערכת העיכול, ולסילוק הפסולת הרעילה מהגוף. לכן מזונות מהחי גורמים לעצירות.
העצירות היא שורש כל רע. למעלה מ-60% מהאוכלוסיה סובלת מעצירות. כתוצאה מעצירות, פסולת רעילה נשארת במעיים, ניספגת למחזור הדם, ומייצרת מחלות שונות.
7-הבשר, בסוף תהליך עיכולו והטמעתו בדם ובתאים, מייצר חומציות מאד גבוהה. הסיבה לכך היא הדלות הייחסית של מינרלים בעלי אופי בסיסי, כגון סידן וברזל, וכמות גדולה מידי של חלבון וחומרים חומצתיים אחרים. אכילת בשר מאלצת את הגוף האנושי, שאופיו בסיסי מאד, לנטרל חומציות זאת באמצעות מינרלים בסיסיים, אותם הוא מוציא מהרזרבות שלו, בעיקר מעצמות, שיניים ומערכת העצבים. כלומר, אכילת בשר גורמת לתת תזונה במינרלים בסיסיים, לחוסר ברזל ואנמיה, לפגיעה בשיניים, בעצמות ועוד. כיום מדברים רבות על בריחת סידן. אם כן, הסידן לא בורח. האדם, באצעות אכילת בשר, מבריח אותו. אין ספק, שהבשר הוא אחד משודדי הסידן מגופנו.
8-שומן הבשר, כמו יתר השומנים שמקורם מהחי, הינו רוווי. זהו שומן בעל מבנה כימי קשה, שאינו מתפרק לחומצות המרכיבות אותו, במערכת העיכול האנושית. מסיבה זו הוא אינו מזין את הגוף האנושי. הוא מסתובב בכלי הדם, ניקשר, עקב חומציותו, לסידן הבסיסי, וגורם להיסתיידויות וסתימות בכלי הדם. תופעה זו היא מהגורמים למחלות ופגיעות קשות באברים חיוניים כמו המוח, הלב, כלי הדם, עיניים ועוד. מחלות השומנים בדם והיסתיידויות כלי הדם, הם כיום בממדים של מגפה, ואחראים לסבל, לחולי ומוות של רבים. ואם בעבר, מחלות אלה היו נחלתם של הקשישים, הרי כיום הן נפוצות גם אצל הצעירים. הרפואה המערבית מודה בנזק הניגרם מאכילת מזונות מהחי, עקב השומנים הגרועים האלה, אבל בפועל לא שונה דבר בגישתה לתזונה נכונה. גם כיום דוגלים הרופאים והתזונאים באכילת בשר ויתר המזונות מהחי, כחלק חשוב מתזונת האדם. בכך הם אחראיים למחלותנו.
9-רעילותו של הבשר גדולה במיוחד בעשרות השנים האחרונות, זאת עקב דרך הגידול של בעלי החיים. בעלי החיים מוזנים מצמחים המגודלים עם תוספות כימיות שונות, כגון חומרי הדברה, דשנים כימיים, הורמונים סינטטים וכד'. עקב כך, ערכו התזונתי של מזונם, נמוך, והוא רוווי בכימיקלים רעילים. זה בא לידי ביטוי בבשר. בתערובת הניתנת לפרות, ישנה צואת עופות מיובשת ומעובדת. זה בוודאי מקטין את הוצאותיו של החקלאי, אבל הופך את בשר הבקר לרעיל. מעניין איזה חלב יכולה להניב פרה שבמזונה מצויה צואת תרנגולות וחומרים כימיים מסוכנים.
בגלל צורת הגידול של בעלי החיים, שגם סגורים בכלובים קטנים וסובלים מחוסר בתנועה, אינם רואים קרני שמש, חיים בהיגיינה גרועה וגם ניזונים רע, הם מרבים לחלות. מגפות שונות במשק החי, נפוצות מאד, והם מטופלים באמצעות תרופות וחיסונים רעילים הניתנים בכמויות גדולות, ואלה נמצאים בשפע בבשר הנמכר במרכולים.
10-רבים מודעים לנזק הניגרם לגוף כתוצאה מאכילת בשר. אז הפתרון לבעיה אצלם היא אכילת דגים. הייתי מגדיר זאת כהוספת חטא על פשע. ראשית הדג הינו בעל חיים. בשר הדג הוא בשר לכל דבר, על כל מיגרעותיו, כשמדובר באכילתו ע"י אדם. אבל בשר הדג רעיל הרבה יותר לאדם. מרגע שהדג הוצא מהמים והומת, מתחיל תהליך מהיר של רקבונו, הרבה יותר מהיר מרקבון בשר אחר. הוא אינו עמיד מחוץ למים. לא פלא שדגים מסריחים כל כך, זמן קצר לאחר המתתם. בטמפרטורה הגבוהה של מערכת העיכול האנושית, נרקב הדג במהירות, והופך לארסי מאד, הרבה יותר מבשר אחר.
ידועים לנו בוודאות חומרים רעילים המצויים בבשר דגי הים, כתוצאה מהשפכים הנשפכים אליו: מי שפכים של ביוב, פסולת כימית רעילה מהתעשיה והחקלאות, נפט המוזרם ממיכליות נפט ועוד. גם דגים המגודלים ע"י חקלאים בברכות, אינם חפים מחומרי רעל כמו הורמונים וכימיקלים, הניתנים להם דרך מזונם כדי לזרז את גידולם ולהגדיל את משקלם.
שמן דגים, לו מייחסים סגולות רבות, הינו פסולת מרוכזת, שאינו תורם דבר לגוף, ומזיק לו. על אף היותו בלתי רוווי בדרך כלל, הוא חומר מבודד מתוך מזון שלם, אינו מאוזן תזונתית עקב כך, ותגובתו בדם חומצית מאד. הוא חלק מרקבון הדג. שמן דגים כתרופה לשומנים בדם, וכמקור תזונתי, הינו בלוף מסחרי, המשרת אינטרסים של ייצרנים ומוכרים. לצערי, גם חנויות הטבע מוכרות שמן גרוע זה, וכך משרתות אינטרס מסחרי של עצמן על חשבון בריאות הצרכנים. אני שולל בתוקף את השימוש בשמן דגים, האחראי להיווצרות מחסורים תזונתיים, ולפגיעה בכליות, כבד ועוד.
בשר ודגים משומרים, רעילים יותר. חומרי שימור כימיים, מלח בכמות גדולה וכן תהליכי עישון, הינן שיטות שימור מקובלות. אלה ידועים כחומרים רעילים ומסרטנים. רעילותם כל כך גדולה, שאפילו חיידקים אינם יכולים להתקיים בהם.
11-"הכנת הבשר לאכילה היא תהליך מורכב. בשר המותקן לאכילה מיד אחרי השחיטה, הוא בדרך כלל קשה לעיכול. נוהגים להשאיר את הבהמה השחוטה תלויה למשך יום אחד, לכל הפחות, עד שהרקמה מתחילה להתרכך ע"י פעולת האנזימים האוטוליטיים." לא יאומן, אבל הציטוט הנ"ל הוא מתוך האינציקלופדיה העברית, כרך ט', עמוד 977. מה, בעצם, מספרים לנו? שהבשר הוא קשה, צמיגי ואינו ניתן ללעיסה ולעיכול ע"י האדם. אז התשובה לבעיה הזאת היא להרקיב את הבשר במשך יום אחד או יותר, לאפשר לאנזימים האוטוליטיים לייצר תהליך רקבון, בו הבשר יתרכך. כל בשר הנמכר במרכולים הוא, למעשה, במצב של רקבון התחלתי או מתקדם. כל בדיקה מעבדתית, תאשר זאת.
בשלב הבא מסווים את המראה והריח הדוחים, ע"י שימוש בכימיקלים מסוכנים כמו סודיום סולפיט, ניטריטים ואחרים, כולם רעלים מסרטנים. תבלינים, חומרי ריח כימיים בחלקם, טיגון, צלייה ובישול, ישלימו את מלאכת ההסוואה. 12-הסתרת מידע-זאת שיטה שמטרתה למנוע מהצרכנים תחושת דחיה וגועל מאכילת בשר. אבל בספרי מחקר רבים קיים מידע רב לגבי הימצאות טפילים, תולעים, פטריות ומיקרואורגניזמים שונים, בבשר, ואלה מתרבים בו בעיקר אחרי השחיטה. אלו גורמים למחלות שונות, בעיקר בדרכי עיכול. ריבויים מקבל תאוצה נוספת, בזמן שהבשר נרקב במעיים של האדם. אביא, לדוגמא, מחלות זהומיות במעיים כמו סאלמונלה, שיגלוזיס, תולעים למינייהן ואחרות, הגורמות לסבל רב, לנזקים ואפילו לסכנת חיים במקרים מסויימים. לרשימה זו אפשר להוסיף את האמבוט פטריות וטפילים שונים בדרכי עיכול ובמקומות אחרים בגוף.
13-גדולי החוקרים בעולם, מצביעים בעשרות השנים האחרונות על הקשר בין אכילת בשר למחלת הסרטן. ד"ר מרגרט הואוול, חוקרת מארה"ב מסכמת מחקר: "בשר בקר הינו מזון שאכילתו כרוכה בהתפתחות גידולים במעי הגס". ד"ר ריימונד שמברגר, חוקר מקליבלנד, ארה"ב, גילה במחקר מקיף שעשה על הבשר, כי יש בו חומר רעיל ומסרטן הנקרא "מלונלדהיד", הנוצר בגוויית הבהמה מיד עם שחיטתה. חומר ארסי זה גורם להתפתחות גידולים סרטניים במערכת העיכול של האדם. ד"ר ג'ון ראונד מסכם מחקר בנושא אכילת בשר וסרטן: "ואם אנו פונים אל האדם, אנו קובעים, כי תדירות הסרטן אצלו, היא יחסית לכמות הבשר שהוא צורך." סיכום: הבשר לסוגיו, כולל דגים, הם מהגורמים העיקריים למחלות הפרקים והעצמות למינייהן בגלל חומצת השתן שהוא מכיל וחוסר המינרליים הבסיסיים שבו. כך גם לגבי מחלות השיניים, לאבנים בכליות וכיס מרה, לעלייה בלחץ דם, להרס הכליות עקב העומס המוטל עליהן בסילוק עודף פסולת החלבון הרעיל של הבשר, למחלות עור, עקב הזעת הפסולת והרעלים שמקורם בבשר, דרכו, למחלות לב וכלי דם, עקב השומן הלא מתאים ועוד ועוד.
לאחר כל הדברים הנ"ל, אותם הבאתי בתמציתיות, לא נותר להסיק את המסקנה המתבקשת: הרוצה להיות בריא, ירחק מהמזון המסוכן הזה. הוא לא נועד למאכל אדם. הניסיון של המרפאים הטבעוניים, בארץ ובעולם, מראה חד משמעית, שהפסקת אכילת בשר וייתר המזונות מהחי, ומעבר לתזונה צמחונית אורגנית נכונה, שיפר את הבריאות וסייע בריפוי הגוף ממחלות.
|
|
|
|
|
|
|