hal767
הפלואור הרעיל במי השתיה
30.01.2007 (04:54)
הפלואור המוחדר למי השתיה כדי לפתור, כביכול, את בעיית העששת, הינו תוצר לוואי מפסולת אלומיניום בצורת סודיום פלואוריד. זהו חומר רעיל ומסוכן לבריאות. הוא שונה לחלוטין מהפלואור שנמצא במזונות טבעיים שונים המזינים היטב את הגוף, בלי להרעילו.  באותם מקומות בעולם בהם העשירו או ליתר דיוק, הרעילו את המים בחומר זה, הפכו שיני האוכלוסיה לשבירות, והאוכלוסיה סבלה מנזקים בלתי הפיכים בשיניים.
השימוש ההולם לחומר זה הוא בתעשיית חומרי ההדברה. שם משתמשים בו כרעל נגד עכברים וחרקים.
 
זה מזכיר לי משפט שאמר לי פעם מורי הגדול, ד"ר יוסף רזון: "היכן שמתחילה הכימיה, ניגמרת הבריאות".

הדרך היחידה להזין את הגוף הינה באמצעות המזון הנכון. כל חומר אחר שאינו כלול בקטגוריה של מזון מתאים ובריא לגופנו, הינו פסולת במקרה הטוב ורעל במקרה הפחות טוב, כמו הפלואור המתוסף למי השתיה.
 
את המאמרים המצורפים, לא אני כתבתי. אני "גנבתי" אותם, ומזדהה עם כל הנאמר בהם.
hal 767
 

 

 
 
רעילות של פלואור
 
הסיליקופלורידים המיועדים להפלרת המים הם תוצר לווי של תעשיית הפוספטים.על פי מחקרים שנעשו ידוע שלא מדובר על בחומר אחיד כגון חומצה פלואורוסיליציק H2SiF6, אלה בתערובת של HF, H2SiF6, SiF4 , דבר שעושה אותו עוד יותר רעיל.
·מדענים חקרו במקביל את ההשפעה של NaF וסיליקופלאורידים על אנזינים בגוף והגיעו למסקנה שהסיליקופלורידים מורידים את רמת הכולינאסטרז בדומהלחומריי הדברה.
·הסיליקופלורידים מתפרקים רק חלקית במים (dissociation ) בתנאי  המים בזמן ההפלרה. לפיכך נשאר בזרם המיםSiFsשהם בעצמם רעילים  ביותר. ·המים בצירוף חומצות הפלואור מוציאות עופרת מהצנרת וכל המערכות האחרות שבאות אתן במגע. וזה היה נושא למחקר נרחב שנעשה בDartmouth College על ידי R. Masters Ph.D.Neuroscience ופרופסור N. Rockefeller. הם מצאו חד משמעית יותר עופרת בדם של ילדים הנמצאים באזורים עם הפלרת המים. הערכים הגבוהים היו זהים לילדים בקבוצות גיל שונות וגזע. כתוצאה מכך הם עקבו אחר נתוני התחלואה והיבטים התנהגותיים הקשורים לחשיפת יתר לעופרת, כגון: אלימות, פשע, סמים ואסטמה. מסקנות המחקר: הפסקת ההפלרה עשויה להוריד את רמת הרעלת העופרת ורעלים אחרים הקשורים בהפלרת המים.
הם לא דנים בהשפעת ההפלרה על העששת, אלא מסבירים את הצורך לבחון את ההשפעה על הגוף בכללותו ולא רק דרך חור המנעול של רופא השיניים. בספר Patty`s Industrial Hygiene and Toxicology, 1993 Edition Vol.2 מגדירים את הסיליקטים כחומרים מאוד רעילים בבליעה ונשימה. ·למרות שמשתמשים בסיליקופלורידים שנים רבות להפלרת המים, הוא לא נחקר בשיטות מדעיות האם הוא בטוח לשימוש. לפי הגדרתם של חלק מרופאי שיניים, הפלרת המים היא למעשה תהליך של מתן תרופה מונעת עששת. אולם, בניגוד לתרופות ודברי מזון הנדרשים לעמוד בשבעת מדורי גיהינום של בדיקות וניסויים לפני שיווקם לקהל הרחב,כאן לא נעשה תהליך מסודר של אישור.
מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA ) מעולם לא אישר את השימוש בפלואור כתרופה נגד עששת,
כיוון שלא הוצגו הוכחות מספקות לבטיחות ותועלת הטיפול, לא בוצעו בדיקות קליניות ולא נחקרו מספיק תופעות הלוואי. ·
האם בישראל הפלרת המים אושרה בהליכי אישור תרופות?
ניסיון ומחקרים עדכניים מהעולם מצביעים על קשר בין הפלרת המים לסוגים שונים של סרטן, פגיעה בעצמות, אלצהיימר, תסמונת דאון ופלואורסיס. בניגוד לעששת אלה מחלות חסרות מרפא ברוב המקרים. ·לפי מחקר שנעשה בגרמניה הסיליקופלורידים בשילוב עם זיהומים אחרים המצויים לעיתים קרובות במי שתייה, יוצר תופעת הגבר (synergism), לפיה הרעילות המשותפת גבוהה מזו של כל אחד מהמרכיבים בנפרד. זו תופעה מוכרת בפרמאקולוגיה וטוקסיקולוגיה כימית, ומחייבת לפיכך התייחסות ספציפית למי השתייה בישראל בעת קביעת רמת חשיפה "בטוחה".
למיטב ידיעתי לא נלקח הדבר בחשבון בעת קביעת התקנות להפלרת המים בישראל. ·בהיותו תוצר לווי מתעשיית הפוספטים בדרך כלל הוא מזוהם עם ארסן, רדון ועוד כימיקלים מסוכנים לבריאות. ·פלואוריד מוגדר כרעל פרוטופלסמי, ולכן הוא בשימוש כרעל עכברים וכתכשיר נגד חרקים. הוא מצטבר במיוחד בעצמות ובשיניים, וכאשר אדם חשוף מדי יום, אפילו בכמויות "מבוקרות ובטוחות", עם הזמן מצטבר החומר לכמויות מזיקות. פרק הזמן הוא אנדיבידואלי וקשור לכמות השתייה, אכילה ורחצה.
המים עם הפלואור משמשים גם בחקלאות, תעשיית המזון והשתייה, במשק לגידול פרות, עופות, ודגים, וכך והמעגל נסגר. מחקרים שנעשו בעולם ובבית דגן מנהל המחקר החקלאי מצאו כמויות גדולות של פלואורידים בירקות ופרות, כך שאנחנו מקבלים כמויות גדולות של פלואורידים מזיהום הקרקע והמים במי שפכים תעשייתיים, אפילו ללא הפלרה. ·האקדמיה הבינלאומית לרפואת הפה The International Academy of Oral Medicine and Toxicology הגדירה את הפלואוריד כתרופה דנטלית ללא אישור, בגלל הרעילות הגבוהה.
נשיא האקדמיה David kennedy הצהיר ש "הפלרת המים הנו המקרה היחיד והגדול ביותר של הונאה מדעית בתמיכה ממשלתית .בהיסטוריה של האנושות".
·ב 30/07/2002 הוחלט במשרד הבריאות הבלגי, על פי המלצה של הוועדה העליונה לבריאות, לאסור באופן גורף והוצאה מכלל שימוש של תכשירים לטיפול בבעיות שיניים על בסיס פלאורידים. שרת הבריאות הבלגית הצהירה כי "אינה יכולה להתנגד לעובדות המדעיות המוצקות שהוצגו בפניה". בבלגיה אין הפלרה של מי שתייה,ולמרות זאת הם הגיעו למסקנה על בסיס מחקרים מקומיים ופרסומים בספרות המדעית כי הדבר מהווה סכנה בריאותיות. עוד הם טוענים שספקי מים לשתייה לא צריכים לספק לציבור טיפול תרופתי. דעה זו נתמכת על ידי עבודות ואזהרות שנתנו במשך השנים לפחות 12חתני פרס נובל למדע בשטחי הרפואה, הכימיה וביולוגיה.
·כתשובה לבקשת שלנו לייעוץ מפרופסור קרלסון מאוניברסיטה גוטנבורג שוודיה (חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2000 ) הוא הגיב בהפתעה וכתב (תרגום ישיר): "אני מופתע לשמוע שיש עוד מקומות בעולם בהם הפלרת מים באה בחשבון. מסיבות אתיות וגם מסיבות סביבתיות בשוודיה חושבים איך לשמור הסביבה נקיה ככל שניתן מחומרים רעילים. מסיבות אלה ואחרות הפלרת מים שייכת לעבר."   ·בשנת 1998 ניקולאס הטאר Ph.D המנהל המדעי של חברת גרבר בכתבה בעיתון PediatricBasics גילה אינפורמציה מפתיעה:The American Dental Association and the American Academy of Pediatrics now recommend infants avoid fluoridated water.

לפיכך, חברת גרבר הוציאה מהמוצרים שלה את הפלורידים . ·ב14/09/2002 התפרסם ב-British Medical Journal מאמר עם כותרת: UK report recommends further research on water fluoridation and health. ·תשעים ושמונה אחוז ממדינות אירופה ומעל מאה ערים בארצות הברית הורו על התנגדות להפלרת מי השתייה או לחלופין על הפסקת הפלרת המים. ביפן אין הפלרה.  
כלכלה ·ידוע שמסך כל המים בשימוש בישראל, רק 5% מיועד לשתייה. האם צריכים להרעיל גם את החקלאות, גידול עופות, פרות, דגים, התעשייה בכלל ותעשיית המזון בפרט, הכביסה ואחרים עם החומר הכל כך לא רצוי. יש לציין שבבישול החומר לא מתפרק אלה מתרכז בגלל עיבוד נוזלים. ·בכתבה שהופיע ב 18/05/2000 בג'רוזלם פוסט, גורי שאנאן האחראי על פרויקט הפלרה, העריך את ההוצאות השנתיות להפלרת ב-45 מיליון דולר. הדבר יעלה את מחיר המים ב-3 אגורות למטר מעוקב.
יש להניח כי אילו השתמשו ב-45 מיליון הדולר לעזור לציבור במצוקה בטיפולי שיניים ישירים נשפר הרבה את בריאותם של האזרחים מבלי לסכן אותם בכימיקלים מסוכנים. באותה כתבה מזכירים גם את המיתקן הראשון בירושלים שזמן קצר אחרי ההפעלה התקלקל והעירייה אינה יכולה לעמוד בהוצאות התיקון. בכתבה אחרת באותו עיתון מ-03/01/2002 מדברים בין היתר על יחידות לביצוע הפלרה ומעריכים שעלותן של היחידות תגיע ל-25 מיליון שקל נוספים.
 בעיות סביבתיות
·פלואורוסיליקטים ופלואורידים בכלל הם חומרים כימיים בין הרעילים ביותר. להוסיף אותם למי שתייה פירוש הדבר לרכז אותם באדמה, באוויר, בים, במזון, בשתייה ובעצמות שלנו. הם חומרים שלא מתפרקים, אי אפשר לסנן אותם במערכות הסינון הרגילות אלה בשיטות יקרות יותר, כגון אוסמוזה הפוכה. לא רק שהשיטה יותר יקרה, הדבר גם גורם לבזבוז מים – לשם קבלת ליטר מים נטול פלואור משתמשים בשתי ליטר מים. במערכות הסינון שמוכרים לשימוש ביתי מציינים אפילו "לא מסנן פלואור". ·הפלאורידים מסווגים כחומרים מסוכנים. הם מופעים גם בארץ בחוק חומרים מסוכנים תשנ"ג 1993.
הרשימה כוללת: פלאורידים, חומצה פלואורוסיליציק ומלחים של חומצה פלואורוסיליציק. חוק זה חל על כל המדינה. אולם בניגוד לתרופות הנחשבות ברמת סיכון גבוהה וניתנות בפיקוח רופא, השימוש בפלואורידים הוא חופשי ונראה כאילו שנותנים לאנשים תרופה ללא שום מגבלה. לפני שלמדתי על המחקרים בעלי ההשלכות החמורות כל כך על הבריאות של הפלורידים,סברתי שיש להמליץ לא להכניס כימיקל כל כך פעיל במים מסיבות של קושי בשליטה על הכמות הנצרכת (ראה כתבות שלי בעיתון "ירוק כחול לבן" גיליון 27 אוגוסט-ספטמבר 1999, ובגיליון 32, יוני-יולי 2000). ·בעיה סביבת נוספת זה השינוע של החומרים להרבה מקומות בארץ. החומר מדורג כקורוזיבי, והוא גם יכול לגרום לפיצוצים במגע עם מתכות. האכסון חייב להיות במקום בו אין כימיקלים אחרים, ורק במקומות סגורים. העובדים צריכים לעבוד עם ביגוד מגן ואמצעי בטיחות מיוחדים. ה Department of Environmental Quality –של מדינת מישיגן בארה"ב קבעה נוהל עבודה כיצד לארגן את ההפלרה כדי למנוע את התאונות שקראו במשך השנים במקומות שונים של ארצות הברית (התאונות היו קשות, חלקן נבעו מטעויות אנוש,חלק מתקלות מכניות, חשמליות ועוד.
מי יכול להבטיח שאצלנו לא יקרה?) הנוהל מורכב מ-27 נקודות, וספק אם בארץ מאורגנים בצורה כזאת. אם ניקח בחשבון את הגודל של ישראל והמספר רב של מערכות הפלרה, יש סיכוי שהשינוע והטיפול בחומרים אלו יהווה מקור נוסף לתאונות.
·היסטוריה של ההפלרה התחילה מתעשיית האלומיניום שחיפשה אתר להיפטר מהפסולת מסוכנת המכילה פלואורידים. הבעיה קיימת כנראה גם בארץ ,אבל יש גם חדשות טובות חוקרים מאיטליה ומשוודיה מצאו פתרון - נטרול הפסולת ושימוש בה במלט.
שאלות שנשארו ללא תשובה:
 ·מה הרכב הוועדה שקבעה התקן להפלרת מים בארץ, מדוע הפרוטוקולים חסויים? הפלרת המים חושפת אותנו לסכנות רבות. הנושא היה צריך להיות מבוסס על התייעצויות עם רופאים מכל קשת המקצעות הרפואיים, כימאים, טוקסיקולוגים, מומחים של איכות הסביבה, אנשי בטיחות, עורכי דין ועוד. תשובות משרד הבריאות תמיד באו מרופאי שיניים. על פי דעת המועצה של רופאי שיניים בקליפורניה ואנשי מקצוע מאירלנד וארצות הברית,
לרופאי שיניים אין היכולת והידע להחליט על הרעילות של הפלואור.
החמר משפיע בכל חלקי הגוף, ומדובר על מחלות כגון אוסטיאופורוזיס, סרטן, אלצהיימר, תסמונת דאון ועוד. כמובן שאף חולה במחלות אלה לא פונה לרופא שיניים.
כאן בא לידי ביטוי שיא האבסורד - רופאי השיניים טוענים שאין שום סכנה, התופעה היחידה שבה הם נתקלים היא כתמים לבנים וחומים על שיניים (מתייחסים לזה כפגיעה אסתטית בלבד) בשלב מוקדם,והרס של ציפוי האמייל של השיניים בשלב מתקדם. הפגיעה אינה רק אסתטית אלה משקפת גם את מצב העצמות בגוף! בהקשר לטענתם שזו רק פגיעה אסתטית, יש לזכור שאסור לכפות באופן קולקטיבי אפילו פגיעה מעין זו, ללא שום זכות להגן על עצמנו.
·האם בידי משרד הבריאות מידע מדעי מבוסס המאפשר לשלול את המחקרים הרבים המצביעים על ההשפעות השליליות של ההפלרה? בשני מחקרים שנעשו לאחרונה באוניברסיטה העברית-הדסה ירושלים (מצורף תקציר המאמרים):

1.פלאורוסיס ועששת באוכלוסיה ששותה מים עם פלאור מעל הכמות האופטימלי.
 במחקר מצאו התאמה משמעותית בין עששת ופלואורוסיס. הם מציינים שיותר עששת יותר פלואורוסיס. בהמשך הם כותבים שהבנים נמצאו עם יותר פלואורוסיס מהבנות. התוצאות בעצם מחזקות תוצאות של מדענים אחרים שהגיעו למסקנה שפלואור לא מונע עששת וגורם לפלואורוסיס. נכון שמדובר בערכים גבוהים של פלואור אבל זה גרם לפלואורוסיס והיה צריך למנוע עששת.העובדה שיותר פלואורוסיס נמצא בקרב בנים גם מחזק מספר מחקרים שנעשו בפינלנד ובמקומות אחרים ומצאו סוג של סרטן אצל הבנים הנקרא אוסטיוסרקומה (Osteosarcoma). 2. "
עששת ,הסיבות בעולים מאתיופיה
" נבדקו עולים ובמקביל קבוצה ביקורת של ישראלים. התוצאות היתה שבקרב האתיופיים נתגלתה רמה נמוכה של עששת. הסיבה היא שהאוכל באתיופיה כמעט לא מכיל סוכר, ולא בגלל הפלרה.
·האם משהו שקל את ההשלכות השליליות של ההפלרה על אוכלוסיות הצורכות מים יותר מהממוצע - חולי סוכרת, חיילים, ספורטאים, חולי כליות שעוברים דיאליזה? ·מה יהיה גורלם של החולים הסובלים מבעיות כרוניות בבלוטת התריס – הם מקבלים יום-יום טיפול עם תרופות על בסיס יוד, והפלואור מנטרל את התרופה!
·מה לגבי זכויות האדם ,לא לקבל תרופות כל החיים נגד רצונו. בהקשר זה הייתי מזכירה את המילים של הניורולג רוג'ר מאסטר Ph.D מדרטמוטס קולג', שהפלרת המים משפיעה על בעיות רפואיות לכל אורך החיים,
ממצב של עובר ועד לאלצהיימר.
ב ב ר כ ה
לוטי זילברמן
 
 

 

פלואור – הרעלה ציבורית ברשות משרד הבריאות !
 
משרד הבריאות מבצע את הניסוי הגדול בעולם בבני אדם!
איך הפך הציבור הישראלי בארץ, שותף בעל כורחו לניסוי הגדול בעולם על ההשפעות הרעילות של הפלואור, שמשרד הבריאות מכריח אותנו לשתות במי השתייה.
  ב 30.06.05, הכריז הפרופ' אבנר עדיון, פרופסור לחקלאות שעומד בראש הועדה לעדכון מי השתייה בארץ, על 6 מיליון תושבי ישראל כעל שפני ניסיון, באחד מהניסויים הרפואיים הגדולים בעולם. ההחלטה השערורייתית של הפרופ' לחקלאות, להמר בבריאותם הגופנית והנפשית של אזרחי המדינה, התקבלה בכינוס מיוחד של הועדה לעדכון מי השתייה בארץ. ההחלטה שהתקבלה ממליצה למשרד הבריאות להמשיך בהפלרת מי השתייה בחמש השנים הבאות "... תוך התניית הנושא בביצוע מחקר מקצועי מקיף ראשון מסוגו, לבחינת השלכות ההפלרה על בריאות הציבור".
האם לא נהוג לבצע מחקר ורק אח"כ להחליט על הפעולה הנכונה ?
כינוס הועדה המיוחדת, שהחלטותיה עתידות להשפיע לרעה על בריאותם של מאות אלפי מאזרחי המדינה, התקיים בעקבות מאבק שמנהלת קבוצת אנשי מחקר ואקדמיה, בתקנה של משרד הבריאות מ 1998, אשר חייבה הפלרה של מים בכל יישוב שיש בו למעלה
מ 5000 תושבים. אנשי הקבוצה, אספו חומר מחקרי רב, מכל העולם, אשר תומך בעובדה, כי הפלואור, לא רק שאינו תורם במניעת עששת בשיניים, אלה שהוא חומר רעיל ומסוכן שמחולל מחלות רבות ופוגע באינטליגנציה של האוכלוסייה. 
הפלואור – חומר רעיל ומסוכן לאדם :
(מתוך פרסום של המשרד לאיכות הסביבה האמריקאי, משרד המקיף כ- 1500 מדענים, עורכי דין, מהנדסים ואנשי מקצוע המועסקים במטה שבוושינגטון הבירה)
 
היפר אקטיביות: הפלואור גרם אצל חיות מעבדה שנחשפו לחומר מרגע לידתן, להיפר אקטיביות למשך כל ימי חייהן. האם משהו במשרד הבריאות מתייחס לעלייה המבהילה בתופעת ההיפר אקטיביות בקרב ילדים צעירים בארץ, בשנים האחרונות?
 
דיכאון: נצפתה התנהגות דכאונית אצל חולדות שנחשפו לפלואור בצעירותן או כשהיו כבר מבוגרות.
 
פגיעה בכימיקלי מפתח במוח: במחקר שנעשה ב 1998, גילו ירידה בכמות הכימיקאלים החשובים הללו, במידה ניכרת, לעומת חולדות שקיבלו מים ללא פלואור.
 
פגיעה בכליות: נתגלתה פגיעה קשה בתפקוד הכליות של חולדות שקיבלו מים עם פלואור.
 
פגיעה בתאי הדם האדומים: כאשר הפלואור בה במגע עם אלומיניום (סירי בישול וכ"ו) נוצרת תמיסה רעילה במיוחד שפוגעת בדפנות התאים האדומים בדם. פגיעה שמשמעותה התדרדרות קשה בבריאות (אצל חולי אלצהיימר נתגלו ריכוזי אלומיניום גבוהים בתאי המוח).
 
פגיעה ב I.Q. :
בסין נתגלתה ירידה של 5-10 נקודות במבחני IQ אצל ילדים (בגילאי 8 עד 13) ששתו מים מופלרים.
 
אלימות ופיגור שכלי:
מחקר שערך ד"ר רוג'ר מסטרס מארה"ב, מראה עלייה ניכרת ברמת העופרת בדם, אצל ילדים שמקבלים את הפלואור באמצעות מי השתייה. עופרת בדם מגבירה ומגדילה מספר מקרים של פיגור שכלי, הפרעות בהתנהגות, וונדליזם, עבריינות, פשיעה, רציחות והתאבדות. האם גל האלימות ששוטף את הנוער הישראלי הוא תולדה של הרעלת עופרת בדם, כתוצאה מהפלואור במי השתייה ?
פגיעה במערכת החיסונית:
הפלואור פוגע בפעולת בלוטת האצטרובל, המייצרת חומר אנטי סרטני בגוף.
 
זירוז הבגרות המינית אצל ילדות וסרטן השד:
הפלואור הקדים את ההתבגרות המינית והופעת המחזור אצל נערות שנחשפו לפלואור ולפגיעה בבלוטת האיצטרובל, בממוצע של חצי שנה. התבגרות מוקדמת מגבירה את הסכנה לסרטן השד, אצל נשים.
 
סרטן עצמות:
ישנה עלייה בסוג מסויים של סרטן עצמות, אצל אלה שחשופים לפלואור במי השתייה, בעיקר אצל בני נוער, אצל בנים יותר מאשר אצל בנות. הסיכויים לשרוד את סרטן העצמות הזה, נמוכים במיוחד.
 
עיכוב ביצירת אנזימים ובעצמות:
עצמות נעשות עבות יותר אבל חלשות ושבירות. הפגיעה היא בעיקר באוכלוסייה הקשישה, שם ההחלמה משברים הופכת לארוכה  וקשה יותר.
 
הרעלת פלואוריד וסרטן:
בארה"ב מתים כ 10,000 אנשים בשנה, כתוצאה מסרטן שנגרם מהרעלת פלואוריד, המחלישה את המערכת החיסונית וחושפת אותם לסיכוני מחלות מדבקות וסרטן.
 
פגיעה במערכת העיכול:
פלואוריד גורם לשחיקה בקיבה ובושט, לצרבות ולגסטריטיס (קיבה רגישה).
 
לאור הממצאים האלה, על אזרחי מדינת ישראל להתקומם ולשאול את השאלות הבאות:
 
-         מדוע משחקים במשרד הבריאות ובוועדה לעדכון מי השתייה בארץ בבריאותנו ובבריאות ילדנו ?
-         כיצד מרשה המדינה למשרד הבריאות להפוך אותנו, אזרחי המדינה, לשפני ניסיון בניסוי רפואי ובניגוד לרצוננו ?
-         מדוע אין מבצעים את המחקר, לפני ההחלטה להחדיר את הפלואור למי השתייה ?
-         מדוע מתעלמים במשרד הבריאות ובוועדה מהחומר הרב שנשלח אליהם על נזקי הפלואור וממשיכים לאחז את עיני הציבור ולפגוע בבריאותו ?
-         מדוע אין בודקים את רמות העופרת בגוף אצל ילדים ובני נוער ?
 
ההפלרה בעולם:
אנשי משרד הבריאות חוזרים וטוענים כי הפלואור אינו מזיק וכי הוא "תרופת פלא" במלחמה בעששת השיניים. כ"הוכחה" לטענתם, הם מצביאים על שאר מדינות בעולם,  כאילו בהן מוסיפים פלואור למי השתייה.
                                          טענה זו היא שקרית !!!
להלן רשימה חלקית של מדינות בעולם שאינן מפלירות או שהפסיקו את ההפלרה במי השתייה:
סין – הפלרה אסורה !
יפן – הפלרה אסורה !
כל מדינות האיחוד האירופי (למעט אנגליה ואירלנד) אינן מפלירות !
רוב הערים והמחוזות בארה"ב הפסיקו את ההפלרה !
ועוד ועוד.
 
הפגיעה בשכבות החלשות:
אנשי משרד הבריאות טוענים כי ההפלרה נועדה להגן על השכבות החלשות מפני חורים בשיניים.
                    טענה צינית ומתנשאת שאין לה אחיזה במציאות !!!
 
הנפגעות העיקריות מההרעלה בפלואור, הן דווקא השכבות החלשות שאינן יכולות לממן שתייה של מים מינראליים ונחשפות לחומר המסוכן שמוכנס אל מי השתייה שבברזים.
 
מינונים גבוהים מהמותר:
משרד הבריאות קבע תקן המתייחס לשתייה של  1.5 ליטר ביום ובאותה נשימה ממליץ לשתות לפחות 5 ליטרים ביום, לאדם, בקיץ.
חייבים לדעת, כי לבד מהפלואור שאנו שותים במי הברז, אנו חשופים לפלואור המוחדר למי ההשקיה בחקלאות (פלואור בירקות, בפירות, בחלב ובמוצריו וכן בבשר בעלי החיים שאנו אוכלים). לבד מזאת, סופג גופנו כמות לא מבוטלת של פלואור בזמן הרחצה.
 
  
חייבים להפסיק את ההפלרה בארץ !!!
חייבים לקום ולמנוע ממשרד הבריאות לפגוע בבריאותנו ובבריאות ילדנו.
חייבים לשים סוף לניסוי הרפואי שעושים בנו בניגוד לרצוננו.
 
לתגובות, הצעות והחתמה על עצומה הקוראת לשר הבריאות להורות על הפסקת ההפלרה:
עמיקם שוסברגר – עיתונאי, shoss@shoss.com
052-3404612
 
 
שם*
הכנס שם
דואר אלקרוני
נושא/כותרת*
נא הכנס נושא
תוכן
 
 
 
 
 

 
 
ועוד על הפלואור
 
 
הפלרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה | מחברת: לוטי זילברמן

ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
כותר: הפלרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה
מחברת: זילברמן, לוטי
תאריך: יוני-יולי 2000 , גליון 32
שם כתב עת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הערות לפריט זה: הכותבת הנה יועצת לבריאות תעשייתית וטוקסיקולוגיה
כותר: הפלרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה
מחברת: זילברמן, לוטי
תאריך: יוני-יולי 2000 , גליון 32
שם כתב עת: ירוק כחול לבן : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה
הוצאה לאור : ביטאון פורום המשק והכלכלה למען איכות הסביבה בישראל
הערות לפריט זה: הכותבת הנה יועצת לבריאות תעשייתית וטוקסיקולוגיה

מאות רבות של מחקרים מדעיים שנערכו ברחבי תבל, הגיעו למסקנה זהה: הוספת פלואור למי השתייה לא זו בלבד שאינה מונעת עששת, אלא אף מסכנת את בריאותו ואיכות חייו של המשתמש. מחקרים אחרים מצאו קשר נסיבתי בין שתיית מים מופלרים להרעלת עופרת, אלצהיימר, סרטן ומומים מולדים אחרים. לאור מימצאים קשים אלה, מפתיעה ובעיקר מדאיגה החלטת משרד הבריאות על הפלרת מי השתייה של מדינת ישראל, החל ממאי 2001.

בגיליון ירוק כחול לבן 27 (אוגוסט 99) פורסם מאמרי על הפלואוריד, השפעותיו והסיכונים הנשקפים ממנו לבריאותנו. בין היתר, התייחסתי לבדיקות ריכוזי פלואוריד שערכתי במי שתייה. התוצאות הראו כי במים שעברו תהליך הפלרה (הוספת תרכובת פלואוריד), נמדדו תנודות גדולות ביותר בריכוזי יון הפלואוריד שבהם, ואילו במקורות מים שלא הופלרו, נמדדו ריכוזים נמוכים ואחידים.

בהסתמך על תוצאות המדידות, יחד עם ניסיוני בשטח התרופות והטוקסיקולוגיה, גיבשתי דעה נחרצת נגד הוספת פלואור למי השתייה, בעיקר בגלל הסכנה במתן מינון-יתר, בלי כל אפשרות לבקרה על הכמות הכללית הנכנסת לגוף, מכל המקורות האפשריים. חשוב מאוד לזכור, כי הפער בין כמות מועילה וכמות רעילה, הוא גבולי ביותר.

הפלואור הוא יסוד כימי נפוץ בטבע, ומדורג במקום ה-13 בשכיחותו בין היסודות שבקרום האדמה. הוא פעיל מאוד מבחינת כימית ונחשב רעיל ביותר. לפי הספרות המקצועית, הפלואור משפיע על אנזימים בגוף. לעיתים הוא משמש כזרז ולעיתים כמעכב. רעילותו גבוהה יותר בתנאי תזונה לא נכונה, בקרב אלו שהמערכת החיסונית
שלהם פגועה וחולים הסובלים מסוכרת, ממחלות כליות ועוד.

רעיון ההפלרה נולד בשנת 1916, כשרופא שיניים מקולורדו, ד"ר פרדריק מקיי, הבחין בכתמים על שיניהם של רבים ממטופליו. הוא בדק ומצא, כי הגורם לכך הוא חומר הנמצא במי השתייה. הוא גם גילה שהשיניים המוכתמות, עמידות יותר בפני עששת. ב-1931 זיהו מדענים את החומר הלא-מוכר כפלואוריד.

גם אם נתייחס לפלואוריד כתרופה נגד עששת (קביעה שתקפותה המדעית מוטלת בספק), הרי קיימת שונות גדולה ביותר בדרגת החשיפה של אנשים שונים לפלואוריד, בעיקר כפועל יוצא של כמות המים שכל אחד שותה. ההפרשים עשויים להגיע למאות אחוזים. לדוגמה: אנשים העוסקים בפעילות גופנית מאומצת, ילדים בטיולים, קייטנות, ספורטאים, ואפילו אנשים הלוקחים תוספת פלואוריד (בטבליות או בטיפות), ייחשפו למינונים גבוהים ומסוכנים של חומר זה.

על רקע זה הופתעתי לקרוא בגיליון ירוק כחול לבן 31 (אפריל-מאי 2000), על החלטת משרד הבריאות להתחיל בהפלרה כלל-ארצית של מי השתייה, החל מחודש מאי 2001. חברת מקורות כבר נמצאת בשלב מתקדם לקראת יישום ההחלטה. דומה הדבר לאספקה של תרופה לציבור הרחב במינון אקראי, תוך שלילת זכותו הבסיסית של האזרח להתנגד לקבלת 'הטיפול'.

לאנשים הרגישים לתרופות, כימיקלים ומזונות שונים, שמורה תמיד הזכות להימנע מנטילת התרופה או המזון המזיק. לעומת זאת, במקרה של הפלרת כלל מי השתייה, מעטים בלבד יודעים על קיומן של תופעות-לוואי אפשריות, וגם אם ידעו, יקשה עליהם להימנע מהשימוש בהם. עודפי הפלואורידים ישיגו אותם, אם לא במי השתייה אז במי הבישול. גם אם יתנזרו כליל ממי ברז, או אף יתקינו מיתקן לטיהור מי השתייה ממלחים, יספוג גופם פלואוריד מהירקות שאולי הושקו במים מופלרים, או מבשר העוף שלגם מים אלה במשך כל ימי חייו.

התוצאה עלולה במקרים מסוימים לגרום לפגיעה בבריאות ובאיכות החיים של המשתמש. דרגת החומרה תלויה בכמות הפלואוריד שנכנס לגוף ובמידת הרגישות אליו.


 

מיתוס ללא ביסוס


עיון במאמרים הרבים והחדשים שהתפרסמו לאחרונה בירחונים מקצועיים וכלליים, מעלה נתון מפתיע: כ-95% מאנשי-המקצוע שהתבטאו בנושא, מתנגדים להפלרת מי השתייה. התנגדות זאת מבוססת על מחקרים שבוצעו על-ידי מדענים בעלי שם עולמי בשטח הרפואה הכללית, רפואת שיניים, ביולוגיה, סביבה, ומים.

לדעת מדעני NPWA (האגודה הבריטית הלאומית למים), הקביעה ולפיה פלואוריד מסייע במניעת עששת, היא מיתוס שאין לו ביסוס מדעי הולם. הם מציינים, כי פלואוריד רעיל יותר מעופרת ומעט פחות רעיל מארסן. לחיזוק הם מצטטים מאמרים מדעיים שהופיעו בירחונים מכובדים, בהם נקבע כי "הפלרת המים מסוכנת לבני-אדם ולבעלי-חיים". בנוסף, הם מספקים רשימה של 19 גופי מחקר בריטיים המתנגדים להפלרה.

ב-1997 הצטרפו למתנגדים גם מדעני ומומחי EPA (הסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה). הם קיבלו החלטה פה אחד נגד שימוש בפלואורידים.

ד"ר הרדי לימבק, יועץ בכיר לאיגוד הקנדי לרפואת שיניים, רואה בהפלרה סכנה לבריאות הציבור. בראיון לביטאון מקצועי הוא מזהיר: "הפלואוריד עלול להרוס את העצמות, את השיניים ולהזיק לבריאותנו בכלל".

הסימנים הראשונים של הרעלת פלואוריד, הם כתמים צהובים בהירים וחומים על השיניים (פלורוזיס). ד"ר לימבק טוען, כי אצל רוב הילדים בטיפולו נראים סימנים אלו. הוא מזהיר הורים שלא לצחצח את שיני ילדיהם הפעוטים (מתחת לגיל שלוש) במשחות המכילות פלואור, לא להשקותם במים שהופלרו ולעולם לא להשתמש במים מופלרים להכנת מזון תינוקות.

ד"ר לימבק מדגיש את העובדה שרק מחצית מכמות הפלואוריד שאנחנו סופגים אל גופנו מופרשת מהגוף, בעיקר דרך השתן (כל עוד הכליות מתפקדות), היתר מצטבר עם השנים בעיקר בעצמות (מעל 90%). הוא, כמובן, תומך ללא סייג במימצאי המחקרים האחרונים, שהפלרה אינה מונעת עששת.



 

יותר פלואוריד, יותר עששת


רופא שיניים אחר, ד"ר ג'ון קולקון מאוניברסיטת אוקלנד, ניו-זילנד, ערך מחקר השוואתי בנושא שכיחות עששת בין ילדים שהתגוררו באזורים שמי השתייה שלהם הופלרו, לבין ילדים ששתו מים ללא פלואוריד. התוצאות המפתיעות לכאורה מצביעות על שכיחות נמוכה יותר של עששת במקומות בהם לא בוצעה הפלרה. במחקר נבחנה שאלה נוספת: האם הפלרה של המים הביאה לירידה בשכיחות העששת לעומת התקופה הקודמת באותו אזור.

התוצאה: באזורים ללא הפלרה הייתה ירידה גדולה יותר בשכיחות העששת. שיניהם של ילדים בני 12-13 באזורים ללא הפלרה היו במצב טוב יותר, בהשוואה לאלו של בני-גילם באזורים מופלרים.

סטטיסטית, הירידה בשכיחות העששת החלה לפני שהוחל בהפלרת המים. ד"ר קולקון מייחס זאת לשיפור ברמת החיים, למזון עשיר בסידן ולאכילת פירות וירקות טריים. שינוי זה בהרגלי התזונה החל לפני השימוש בפלואורידים. לטענתו, הפלואוריד המצטבר בעצמות עלול להחליש אותן, אם כי הדעה הרווחת היא שהריכוז הנמצא במים שהופלרו נמוך מכדי לפגוע בריקמת העצם. בשנות ה-80 ערכו מדענים מפינלנד מחקר בעיר קופיו, אחרי עשר שנים בהן הופלרו מי השתייה שלה במינונים 'בטוחים'.

המימצאים: כמויות גדולות מאוד של פלואורידים בעצמות, במיוחד בקרב הסובלים מאוסטופורוזיס ואנשים הסובלים מתיפקוד כליות לקוי. לאור מימצאי המחקר הופסקה הפלרת המים בכל המדינה.

שברים כתוצאה מהצטברות פלואורידים בעצמות, אינה הצרה היחידה. ישנם מחקרים שמייחסים לפלואורידים, אפילו במינונים נמוכים, גרימת סרטן העצמות, במיוחד בקרב בנים בגילאים 19-9. משרד שלושה עד שבעה, באזורים בהם בוצעה הפלרה לעומת אזורים אחרים.

בדנמרק חל איסור על הפלרת המים. מסקירת מספר רב של מקורות מדעיים שערכה הסוכנות הדנית הלאומית לשמירת הסביבה, עולה כי חשיפה ממושכת לכמויות קטנות של פלואוריד הביאה לירידה בתיפקודי כליות.

בשוודיה נדחתה ההפלרה על-פי המלצה של ועדה מיוחדת לנושא, שבין היתר הצדיקה את התנגדותה על בסיס חוסר ידע מספיק על השפעת הפלואוריד בחשיפה מתמשכת.

הולנד אסרה להפליר את מי השתייה שלה, לאחר שקבוצה של רופאים הציגו נתונים על פגיעתו של הפלואוריד במערכת העצבים ובמערכת העיכול.

מומחים ממדינות כגון אוסטרליה, בריטניה, קנדה, סרי-לנקה, יוון, מלטה, ספרד, הונגריה והודו, מדווחים כי אין כל קשר בין הפלרת המים ועששת. אדרבה, לא אחת היחס בין השניים הפוך - יותר פלואוריד, יותר עששת.
צוות חוקרים הודי בראשותו של פרופסור תאוטיה, ערך סטטיסטיקה של בריאות השיניים בקרב 400 אלף ילדים, ומצא ששכיחות העששת עולה ביחס ישיר לחשיפה ממושכת לפלואורידים. מסקנתם: עששת השיניים היא בעיקר תוצאה של מחסור בסידן וחשיפת-יתר לפלואוריד.



 

עופרת ודלקת עורקים


במחקר שערך פרופ' רוג'ר מאסטרס ממכללת דרטמוט, במדינת מסצ'וסטס, ארצות-הברית, נבדק הקשר בין הפלרת מים וערכים גבוהים של עופרת בדמם של ילדים. זאת, לאור ההנחה כי סיליקו-פלואורידים עלולים להגביר את ספיגת העופרת בגוף (יון הפלואוריד מוסף למים בתרכובות שונות. הנפוצות ביותר הן מלח סודיום פלואוריד או התרכובת סיליקו-פלואוריד).

המחקר, בו נטלו חלק כ-280 אלף ילדים, נעשה ב-30 ערים שמי השתייה שלהן מחוטאים בעזרת סיליקו-פלואוריד וב-30 ערים ללא הפלרה או המשתמשים בסודיום פלואוריד. כידוע, עופרת היא מתכת רעילה ביותר ומשפיעה על יכולת הלמידה, היפראקטיביות ואלימות.

מסקנת החוקרים: פלואורידים הנמצאים בשימוש רחב בהפלרת מים, הם הגורם לכמות הגבוהה של עופרת בדמם של הילדים (פי שתיים מהרגיל).

ד"ר רוברט קארטון, לשעבר מדען בסוכנות האמריקנית להגנת הסביבה, מצהיר שחשיפה למים מופלרים עלולה לגרום דלקת פרקים (ארטריטיס) אצל חלק גדול של האוכלוסייה, הרבה לפני גיל ההזדקנות. הצהרתו זו מבוססת על בסיס הנתונים של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות-הברית.

חוקרי בית-הספר לרפואה בטוקיו, ערכו מחקר בנושא הקשר בין הפלרה להולדת ילדים עם תסמונת דאון. להערכתם, מספר התינוקות בעלי תסמונת דאון באזורים שמימיהם הופלרו, עומד על אלפים בכל שנה. מאמרים נוספים משנות ה-60, של מדען אמריקני בשם רפפורט, הצביעו אף הם על קשר בין סינדרום דאון וחשיפה של נשים בהריון למים שעברו הפלרה.



 

השלכות קשות


ניתן להביא עוד ועוד ציטוטים מהספרות המקצועית בנושא. על-מנת לקצר, אציין שיש חוקרים המוצאים קשר נסיבתי בין חשיפה ממושכת לפלואורידים לבין שכיחות מחלת אלצהיימר, מקרי סרטן ומומים מולדים שונים. ככלל, ניתן לומר שיש הצטברות של מידע מדעי מבוסס, המצביע על הסיכון הגבוה בהפלרת מי השתיה.

לאור האמור לעיל, הדעה שהייתה מקובלת בעבר כי פלואורידים מסייעים במניעת עששת, אינה עומדת במבחן המציאות והמימצאים החדשים. אלה מצביעים על חוסר תועלת במקרה הטוב, ונזקים לשיניים במקרה הרע.

גם אם נתעלם לרגע ממימצאים אלו, קיים מידע רב המצביע על נזקים בריאותיים קשים העלולים להיגרם מחשיפה לא-מבוקרת לפלואורידים. מבחינת זכויות האזרח, מתן פלואורידים באמצאות מי השתייה כמוה ככפיית טיפול רפואי אחיד על אוכלוסייה שלמה, תוך שלילת זכותו של הפרט להימנע מכך.

משרד הבריאות צריך לחזור ולבדוק את עמדתו בנושא. לא ניתן לבסס החלטות בעלות השלכות קשות כל-כך, על מחקר מצומצם שבוצע בארץ על ילדים מטבריה ואילת. ראוי להתיחס לקביעתו של פרופ' אלברט שץ, מדען בעל שיעור-קומה עולמי (חתן פרס נובל לרפואה על גילוי הסטרפטומיצין), ולפיה "ההפלרה היא תרגיל ההונאה הגדול ביותר שנעשה מאז ומעולם על המספר הגדול ביותר של אנשים".

בתקווה שמה שקרה עד היום לא גרם נזק בלתי-הפיך, חייבים מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות לשקול בכובד-ראש את הניסיון הרב שהצטבר בעולם ב-50 שנות הפלרה, ולהציל מה שניתן. די לנו בנזק שגורמים חומרי הדברה על בסיס פלואורידים.


* הכותבת הנה יועצת לבריאות תעשייתית וטוקסיקולוגיה. מראי מקום מדויקים של המאמרים שנזכרו ניתן לקבל במערכת


ביבליוגרפיה:
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

dvd313 (62)
good123 (44)
sharonela (52)
holy~ (39)
מירי ר (50)
3אהרוני (34)
מעין טל (31)
eyar (67)
באבאעלי (68)
fanaanir (41)
דוב יהונתן (43)
אלמוג378 (73)
Robb (45)
שולמית 1960 (62)
v100 (52)
buttercup54 (68)