ריפוי סוכרת

hal767
מ. יהודי מבוגר בן 70, הגיע לד"ר רזון במצב מאד נואש. הוא היה חולה בסוכרת מתקדמת יותר מ-20 שנה. הוא טופל תרופתית, אך מצבו הדרדר, ובמהרה  הוא נאלץ להזריק אינסולין בכמויות גדולות.
כמו כן סבל מאולקוס קשה מזה שנים רבות, שגרם לו לכאבים חזקים לעיתים קרובות.
הוא היה אדם אינטיליגנטי ומשכיל. כשהכרתיו היה בפנסיה. בעברו היה פקיד בכיר במשרד ממשלתי. גישתו לכל דבר, כולל לנושא הבריאות, היית כשל איש מדע. הוא היה ספקן בקשר ליכולתה של הטבעונות לשפר את מצבו. תרמו לכך אחותו, שהייתה רופאה בקופ"ח, ואשתו שהייתה בעברה אחות מוסמכת בבית חולים.
אך מ. החליט לנסות את הדרך הטבעית, הבטיח לשתף פעולה, ולהיות בקשר תכוף עם ד"ר רזון, איתו עבדתי בעת ההי, ולבצע את כל שידרש.
 
נוכחתי בפגישות איתו, ורשמתי לפני את תוכנן.
ד"ר רזון התאים לו תזונה צמחונית אורגנית, אותה היה משנה לפי הצורך במהלך הזמן. הבעיה הגדולה הייתה שתזונה זו כללה גם פירות מסויימים, ומ. בהשפעת התאוריות הקונבנציונאליות, חשש לאוכלם. כמו רבים אחרים לפניו היה אומר: "ד"ר, יש בפירות הרבה סוכר, אסור לי לאכול אותם". וד"ר רזון, כמנהגו, היה מסביר לו בסבלנות רבה שהפירות מסייעים לגוף לרפא את עצמו, ועם הזמן יבואו התוצאות.
וכך היה.
 
כעבור זמן קצר המצב השתפר, הסוכר בדם ירד, ובהדרגה הופחתה כמות האינסולין שמ, היה צריך להזריק לעצמו, וכעבור מספר שבועות, לא היה צורך באיסולין כלל.
מ. בעל הגישה המדעית, היה רושם במסודר את שאכל, את תוצאות בדיקות הסוכר שהיה מבצע במשך היום, וכך ראה את השיפור במצבו.
הוא סיפר לי שבימים בהם היה מפחית באכילת הפירות, רמות הסוכר בדמו היו גבוהות יותר. כמו כן הוא שם לב שתמרים מיובשים אורגניים שיפרו מאד את הרגשתו הכללית, וככל שהירבה באכילתם, הסוכר בדמו ירד. יום אחד, לאחר כחודשיים מרגע שהתחיל בדרך, הוא אכל 23 תמרים, והראה לנו שבדיקות הסוכר בדמו היו תקינות
 
כך עברו כ-10 חודשים, בהם הוא היה בקשר איתנו לפחות פעם בשבוע. מצבו היה מצויין. הוא תיפקד, ואף הליכתו השתפרה. מידי פעם היה חש בכאב קל ממקום הכיב. אבל בדרך כלל גם הכיב לא הציק לו כבעבר.
יום אחד הוא התקשר לד"ר רזון וסיפר לו שהרופא בקופ"ח הציע לו לנתח את האולקוס, והוא עצמו היה מעוניין. ד"ר רזון ניסע ארוכות לשכנע אותו לא להסכים להצעה. הוא טען שהניתוח אינו פשוט ומסוכן. במיוחד הוא חשש מחומרי ההרדמה. הוא הסביר לנו שיש סיכון רב בשימוש בחומרים אלה, בעיקר אצל אדם מבוגר כמו מ., לו יש גם היסטוריה רפואית לא פשוטה. ניהלנו אתו שיחות ארוכות בנושא, ומ. לא השתכנע. הוא היה נחוש ללכת לניתוח הזה.
 
וכך עשה. וכעבור מספר דקות הוא ניפטר בעודו על שולחן הניתוחים. אכן חומרי ההרדמה היו קטלניים במקרה זה. גופו לא עמד בפנייהם.
כמה חבל.
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

dvd313 (61)
good123 (43)
sharonela (51)
holy~ (38)
מירי ר (49)
3אהרוני (33)
מעין טל (30)
eyar (66)
באבאעלי (67)
fanaanir (40)
דוב יהונתן (42)
אלמוג378 (72)
Robb (44)
שולמית 1960 (61)
v100 (51)
buttercup54 (67)