באופן כללי אפשר לאמר שהפירות הם המזון הראשוני והטוב ביותר לאדם.
הם עשירים מאד מבחינה תזונתית, מגיעים מהטבע מוכנים למאכל, ללא צורך לעבדם ולבשלם וקלים ומהירי עיכול.
הפירות אינם מכילים עמילן אלא סוכרים פשוטים הזמינים במהירות.
תגובתם בגוף, בסיסית, וזה מאד חשוב.
הגוף יודע להשתמש בסוכרי הפירות במהירות ויעילות, ולאגור את העודפים בכבד.
הפירות, כמזון טבעי, אינם גוררים אותנו לאכילת יתר. טעמם הוא טבעי, וככזה אינו גורם לגרוי חיך מלאכותי ומופרז, כפי שגורמים מזונות לא טבעיים ומזיקים, כמו ממתקים, דברי מאפה וכד'.
הפירות אינם מכבידים על האדם. האם חשת אי פעם עייפות אחרי אכילת ארוחת פירות? בוודאי שלא. הם מתעכלים בקלות בלי לגזול כמעט אנרגיה מהגוף. הם רק נותנים, הם אינם גוזלים.
לעומתם, למזונות עתירי עמילן, חסרונות רבים.
הם חייבים בישול כדי לרככם. הבישול גורם לאובדן ניכר של ויטמינים ופוגע בזמינות המינרלים בגוף. בכך יורד הערך התזונתי, משמעותית.
יכולת הגוף האנושי לפרק עמילנים, מוגבלת. קצב ייצור מיצי העיכול מפרקי העמילן הוא איטי מאד ומוגבל בכמות. לכן אם מפריזים באכילת עמילנים, כמקובל בדרך כלל, חלק מהעמילן לא יקבל פרוק אנזימטי ותיווצר תסיסה, הגורמת להפרעות בעיכול, פגיעה במערכת העיכול והתשת הלבלב [וסוכרת כתוצאה מכך].
עיכול העמילנים הוא מורכב ודורש הרבה אנרגיית עיכול, דבר המעייף את הגוף. בנוסף לכך, האנרגיה שלהם אינה זמינה בזמן קצר, אלא באה לידי ביטוי בגוף רק לאחר שעות ארוכות מזמן האכילה.
קיימת נטיה להפריז באכילת עמילנים בגלל הטעם מגרה החיך של מזון מבושל ומתובל. זה גורם לעייפות, השמנה, הפרעות במערכת העיכול, עצירות, סוכרת ועוד.
הדגנים מכילים כמויות ניכרות של עמילן. תגובתם בגוף היא חומצית, וזה חיסרון גדול. הם דלים מידי במינרלים המגיבים בסיסית, ולכן הם גורמים לאובדן מינרלים מרזרבות הגוף, בעיקר סידן וברזל.
עדיף לאכול תפוחי אדמה, בטטה, דלעת ותירס, המגיבים בסיסית והם גם מכילים הרבה פחות עמילן. אם מאדים אותם ולא מבשלים במים, מרבית ערכם התזונתי, נישמר.
הערה-בתירס צעיר וטרי אין כלל עמילן וניתן לאוכלו ללא בישול. תירס הינו מזון מעולה ומומלץ מאד.
בתנאים של חיים בטבע האדם לא היה אוכל מזונות עמילניים. מי היה מבשל לו בטבע את המזונות האלה? בטבע אין בישול. אוכלים מה שהטבע נותן ללא עיבוד מכל סוג שהו.
לאדם, הטבע נתן פירות ולא אורז, חיטה וכד'.
לחולי סוכרת ישנה הגבלה חמורה באכילת פירות, ע"פ הרפואה הקונבנציונאלית.
לעומת זאת, מרבים להזינם בעמילנים, כולל לחם, כדי "לאזן" את הסוכר בדמם. איזה אבסורד.
הרי העמילן הוא מגורמי הסוכרת, הוא דורש עבודת לבלב רבה כדי לפרקו.
בכך הופכים את החולים לכרוניים, התלויים בתרופות מזיקות.
לעומת זאת, אכילת פירות בצורה נכונה, כחלק מתפריט צמחוני אורגני מתאים, נותן סיכוי לרפא את הגוף מהמחלה המיותרת הזאת, כפי שהוכח במקרים רבים.
לחם, פסטה ודברי מאפה נוספים נחשבים כמקורות אנרגיה מצויינים לספורטאים.
"מזונות" אלה בקושי ניתן לכנותם בשם "מזון". הם כמעט בלתי אפשריים לעיכול, הם דלים תזונתית, תגובתם בגוף, חומצית מאד, וגוזלים עקב כך יסודות מזון חיוניים. הימצאותם בתפריטם של חולי סוכרת היא שערוריה. לספורטאים הם נזק בלבד.
טוב יעשו הספורטאים אם ילמדו לאכול פירות בצורה נכונה, הן כמזון החיוני להם, והן כמקור אנרגיה מעולה.
תזונאים רבים מזהירים את הפציינטים שלהם מאכילת יתר של פירות. לטענתם, אכילה מרובה של פירות מעלה את הטריגליצרידים בדם, משמינה (בגלל הקלוריות) וקשורה להיווצרות מחלת הסוכרת.
על כך אומר, הבל הבלים. בדיוק להפך.
סוכר לבן, דברי מאפה, הפרזה בעמילנים, בעיקר לבנים (אורז לבן, קמח לבן וכד'), הינם הגורמים למחלות אלה.
אכילה נכונה של פירות (בשלים,אורגניים ובצרופי מזון נכונים), עוזרת בהרזייה, מסייעת לרפא סוכרת (ובוודאי למנוע אותה) ושורפת מעולה של עודפי השומנים בדם.את זאת הוכיחו אלפי מטפלים טבעוניים בכל העולם, בעוד התזונאים הקונבנציונאליים מוכיחים שהתאוריות שלהם משאירות את האוכלוסיה באי בריאות.