איבוד ראיה

hal767
השנה היא 1986.  י.ב. בת 40 פגשה באופן מיקרי את אבי ז"ל ברחוב בפ"ת. אבי היה מורה ומחנך שלה בילדותה, ובעיתות מצוקה [ולא חסרו כאלה] היה לה למישענת. במיפגש זה סיפרה לו על בעיית אובדן ראיה שלה שנימצאת בשלב מתקדם הקרוב לעיוורון. אבי המליץ לה להתייעץ איתי והיא הסכימה.
 
ניפגשתי איתה לצורך הכרות. להלן סיפורה:
חמש שנים קודם לכן החלה ראייתה להחלש בהדרגה. תחביבה היה קריאה ופתירת תשבצים, והיא שמה לב לכך שהיא רואה את הכתוב במטושטש והיה לה גם קושי למקד את ראייתה לקריאה.
היא פנתה לרופא המשפחה שהיפנה אותה למרפאת עיניים. במרפאה לא יכלו לקבוע לה אבחנה ברורה וגם לא הצליחו להתאים לה משקפיים, ולכן הפנו אותה לשר"פ בבית החולים הדסה בירושלים.
 
היא טופלה ע"י פרופסור מרון ושניים מעוזריו.
קביעת המומחה הייתה שמדובר בהסתיידות בקרקעית העין מסיבה לא ברורה, ונוצרו כתמים במרכז הראייה. כתוצאה מכך הראיה נחלשה בהדרגה עד כדי עיוורון.
הרופא הזמין אותה לבדיקה נוספת לאחר חצי שנה. לאחר הבדיקה הוא קבע שהמצב החמיר ושאין לו דרך לרפא. הוא המליץ לי.ב. להקדים וללמוד כתב ברייל, כיוון שהיא בדרך לעיוורון.
וכך היה. י.ב. התחילה ללמוד כתב ברייל.
 
לאחר ששמעתי את הסיפור, פנינו בייחד לד"ר רזון, מצויידים בכל מימצאי הבדיקות והתחזיות השחורות.
ד"ר רזון לא הבטיח דבר, אבל אמר את משפטו הידוע "אף פעם לא מאוחר לעשות משהו טוב" ושכדאי לנסות את הטבעונות, ולו רק כדי לנסות לעצור את תהליך ההידרדרות.
 
הטיפול כלל תזונה טבעונית אורגנית שהותאמה לי.ב. מבוססת על מזון חי, כמעט ללא בישול. במקביל לכך, פעמיים בשבוע עיסוי רפואי לצורך שיפור מחזור הדם ורגיעה נפשית ופיזית, וכן לימדתי אותה את שיטת בייטס לשיפור הראיה.
כעבור חודש קיבלתי ממנה שיחת טלפון נירגשת, בה היא סיפרה לי שלראשונה היא יכלה לקרא את כותרות העיתון. מאז החל שיפור הדרגתי בראייתה עד שיכלה לקרא עיתונים וספרים ולפתור תשבצים. בתחילה היא הייתה מתעייפת מהר, אך כעבור כחצי שנה גם התופעה הזאת נעלמה.
 
שלושה חודשים לאחר תחילת הטיפול היא התייצבה לבדיקה בבית החולים הדסה, והפרופסור בישר לה על שיפור במצב. היא בחרה לא לספר לו על הטיפול הטבעוני. אבל חצי שנה לאחר מכן כשהייתה אצלו בבקור נוסף הוא איבחן "שיפור מדהים" כהגדרתו, אז היא סיפרה לו על כך. הפרופסור לא האמין בקשר בין הטיפול הטבעוני לבין השיפור במצב, אבל לא הביע התנגדות שתמשיך בו.
 
סוף הסיפור-י.ב. המשיכה בדרך הטבעונות וכעבור כשנה חזרה לראות באופן נורמאלי, למעט הצורך במשקפי קריאה. היא חזרה לתיפקוד מלא בבית, בעבודה, בחברה ובתחביבים האהובים עליה[ קריאה ופתרון תשבצים], ואפילו חזרה לנהוג ברכב.
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

dvd313 (61)
good123 (43)
sharonela (51)
holy~ (38)
מירי ר (49)
3אהרוני (33)
מעין טל (30)
eyar (66)
באבאעלי (67)
fanaanir (40)
דוב יהונתן (42)
אלמוג378 (72)
Robb (44)
שולמית 1960 (61)
v100 (51)
buttercup54 (67)