שושנה, קשיי נשימה, אנגינה

ראשי >סיפורים מהחיים>שושנה, קשיי נשימה, אנגינה
hal767
י. גילה את הטבעונות בגיל 63 בערך. הוא ממש לא היה מחסידיה, אלא מאמין הדוק ברפואה קונבנציונאלית וברופאים, כמקובל על כל פולני אופייני.
הוא היה ניצול שואה, אדם משכיל ואינטלקטואלי. חייו לא היו קלים במשך שנים רבות, ולמרות זאת שמר על אופטימיות מסויימת. בעברו סבל ממספר מחלות שחזרו לעיתים קרובות ופגעו קשות באיכות חייו.
 
מידי שנה בקיץ הופיעה שושנה ברגל שמאל, באותו מקום. מדובר במחלה זהומית הכרוכה בסבל וכאבים ואי יכולת להפעיל את הרגל.
בחודשי החורף הוא סבל מאנגינה מוגלתית חריפה, מלוווה בחום גבוה, דלקת חריפה בגרון, נזלת וכאבים.
באופן קבוע הוא סבל מקשיי נשימה, שיעול וחנק.
בשנות השישים לחייו החל ליסבול מפרוסטטה מוגדלת. הבעיה החריפה בהדרגה וגרמה לו סבל רב, עד כדי עצירה מוחלטת של השתן והזדקקות לעזרה בחדר מיון כדי לפתוח את החסימה.
במשך שנים רבות הוא סבל מלחץ דם גבוה ומדם סמיך מידי שהתבטא בהמוגלובין גבוה מידי. תופעה זו גרמה לו לכאבי ראש, סחרחורות ועוד, ומאחר ולא היה ריפוי לבעיה בדרך הרפואה הרגילה, הוא היה צריך לתרום דם לעיתים קרובות כדי להרגיש יותר טוב.
בעבר עישן למעלה מ-40 שנה, ידע תקופות של רעב וסבל, סכנת חיים והשפלות, כאמור, בתקופת השואה, אבל גם לאחריה לא ליקק דבש.

לגבי השושנה הוא קיבל טיפול אנטיביוטי, ומשלב מסויים ניתן לו הטיפול הזה באופן קבוע כרפואה מונעת, שלא עזר, והמחלה חזרה והופיעה כמקודם.

האנגינה החריפה הביאה אותו לאישפוזים בבית החולים, שם קיבל פנצילין במינון גבוה. לא פעם הנפיחות בגרון איימה לחסום את מעבר האוויר לריאות, מה שהיה עלול לגרום לחנק. הרופאים רצו לנתח ולהרחיק את השקדים המודלקים, אך הוא סירב לכך.

לגבי קשיי הנשימה הוא קיבל טיפות ויטמינים, שלא עזרו, וספריי מרחיב דרכי נשימה לעת הצורך.

לאחר ששמע ממני על ד"ר רזון ועל דרכו לרפא אנשים, הוא היסתקרן ורצה לפגוש אותו. כעבור זמן קצר הם ניפגשו לצורך הכרות, ומייד התחבבו אחד על השני ושוחחו ארוכות. י. מאד התרשם מד"ר רזון, הן מהאישיות המקסימה שלו, הן מחוכמתו ויושרו, הן מהשכלתו הרחבה ומהסבריו לגבי מחלותיו, טעויות הרפואה הקונבנציונאלית ויעילות הדרך הטבעונית בריפוי.
במיוחד התרשם י. מהסיפור האישי של ד"ר רזון שהיה חולה אנוש בגיל 23, עת סיים את לימודי הרפואה, ונותרו לו אך מספר חודשים לחיות, ובאמצעות הדרך הטבעונית הוא השיב לעצמו את בריאותו ואת חייו.

ד"ר רזון הדריך את י. והתאים לו תזונה טבעונית מיוחדת לו, מבוססת על מזון אורגני והקפדה על צירופי מזון נכונים, והנחיות לגבי אורח חיים נכון והפעלה גופנית מתאימה.
י. לקח את הנושא ברצינות והשתדל מאד לבצע את ההנחיות, וכן החל לצעוד כל יום צעידה ספורטיבית. הוא העלה בהדרגה את מרחק הצעדה, עד שהיגיע ל- 5 ק"מ. הוא הפך לצמחוני, צרך מזון אורגני, לא אכל כל מזון מהחי, ורק לעיתים נדירות התפשר קלות עם ההנחיות, בעיקר כשהיה מחוץ לבית.

התוצאות החיוביות לא אחרו להגיע. לאחר מספר חודשים בלבד פסקו הפרעות הנשימה, לחץ הדם ירד לערכים סבירים, הרכב הדם חזר להיות נורמאלי ולא היה עוד צורך לתרום דם, השושנה המטרידה לא הופיעה יותר ונעלמו כל המיחושים.

בעיית הפרוסטטה המוגדלת הישתפרה, אך התופעה לא נעלמה, ולפעמים הייתה מחמירה. יום אחד בחורף, י. סבל מהצטננות קלה. לא היה לו חום, אך סבל מנזלת, שיעול קל, אודם בגרון וחולשה. תאבון לא היה לו. הימלצתי לו לנוח מספר ימים, לא לאכול דבר, אבל להקפיד על שתיית "מי עדן" לאורך כל היום, מעט כל פעם. במילים אחרות, היכנסתי אותו לצום רפואי בהשגחתי.
כעבור יומיים הוא סיפר לי שאינו סובל יותר מבעיית הפרוסטטה. הוא אינו צריך לתת שתן לעיתים קרובות, וזרימת השתן החוצה, תקינה ללא הפרעות.
אמרתי לו שזה נובע מהשפעת הצום הרפואי. אז מסולקת הפסולת החוצה והפרוסטטה מצטמקת. הימלצתי לו להמשיך בצום עוד זמן מה וליגמור עם הבעיה.

אבל התאבון חזר והוא היתקשה לצום. הקושי לא היה פיזי, אלא נפשי. זה נבע מעברו הקשה בו ידע שנים של רעב.
התפשרנו על שני ימי ניקיון גוף נוספים באמצעות אכילת פירות בלבד. מלון, ענבים, תפו"ע, אגסים ותמרים היו התפריט שלו ליומיים הבאים.
בתקופה זו בעיית ההצטננות חלפה, הפרוסטטה היצטמקה עוד יותר והוא לא סבל ממנה עוד במשך חודשים רבים.

תקופת הטבעונות בחייו החזירה לו את בריאותו ואת איכות חייו. י. קרא ספרים בנושא הטבעונות ונהג להגיע להרצאות של ד"ר רזון ושלי כדי להעמיק ולהבין את נושא הבריאות. הוא נהייה חסיד גדול של הדרך ובז לרפואה הקונבנציונאלית בה האמין כל חייו.
 הוא סיפר לי שבצעירותו, כשחי בפולין עד תקופת השואה, רופא ואלוהים היו בערך באותו מעמד. כך הוא חונך וכך הוא חשב עד שגילה אמת אחרת.

כך חלפו כ-17 שנים וי. החל לחוש ברע שנית. מידי פעם היה סובל משיעול מציק. ניסיתי לשכנע אותו להיכנס לדרך של ניקיון הגוף הכרוכה בצום רפואי או ימי פירות ולקבל מסג' רפואי מידי פעם, אך הוא סירב. מצב רוחו היה ירוד מסיבות שונות והוא היה מאד חסר סבלנות.
הוא החליט לפנות לרופא הכללי בקופ"ח, וזה היפנה אותו לרופא מומחה בבית החולים בילינסון. היסתבר שי. היכיר את הרופא הנ"ל מזה שנים רבות, מאחר והוא היה מיודד עם הוריו מזה זמן רב. הכרות זאת רק הגבירה את האמון בו.
הרופא ערך מספר בדיקות וצילומים ואיבחן את הבעיה כנזק מסויים שניגרם לריאותיו של י. עקב העישון הממושך מהעבר. הנזק היה בלתי הפיך אך לא סיכן את חייו, אלא גרם לאי נוחות מידי פעם, שבאה לידי ביטוי בשיעול.
הוא הימליץ לו על טיפול תרופתי חדשני מסויים למשך חודש, ולאחר זמן זה לחזור לביקורת. חרף המלצותי לא לקחת את התרופות, י. חסר הסבלנות לא שמע הפעם לדעתי, והחל בטיפול. כעבור חודש היגיע לבקורת אצל הרופא המומחה. לטענת הרופא חל שיפור משמעותי במצב, והוא הימליץ על המשך הטיפול לעוד 3 חודשים.

עברו שבועיים נוספים וי. ניפטר בשנתו. הוא הלך לישון ולא התעורר.
אז ראיתי לראשונה את הכדורים שרשם לו הרופא המומחה. זאת הייתה תרופה שהכילה, בין השאר, כמויות גדולות של קורטיזון ורעלים נוספים.
בדף המצורף לתרופה היה כתוב:"אין לתת תרופה זו לאנשים שסובלים או סבלו בעבר מלחץ דם גבוה, דם סמיך והמוגלובין גבוה.......זה עלול לגרום להם להפסקת נשימה ודום לב בזמן שינה".
וכך רשלנות של רופא מפורסם ומטומטם המאמין ברעלים כדרך ריפוי חיסלה את י. וגרמה למותו. מוות מוקדם ומיותר.

מהיכן אני יודע את כל הפרטים הנ"ל?
י. היה אבי.
 
.
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

dvd313 (61)
good123 (43)
sharonela (51)
holy~ (38)
מירי ר (49)
3אהרוני (33)
מעין טל (30)
eyar (66)
באבאעלי (67)
fanaanir (40)
דוב יהונתן (42)
אלמוג378 (72)
Robb (44)
שולמית 1960 (61)
v100 (51)
buttercup54 (67)