אגוזים


האגוזים הינם פירות של עצים. בבשלותם הקליפה הופכת לקשה, והיא אינה נאכלת. לעיתים היא  קשה לפתיחה. פנים האגוז הינו זרע. הקליפה מגינה על פנים האגוז, וסוגרת אותו הרמטית, ובכך מונעת חדירת זיהומים מבחוץ. באגוזים מסויימים ישנה רעילות מסויימת בקרום הפנימי ומומלץ להסירו. רעילות זו מופנית יותר כלפי מזיקים למינייהם. יחד עם זאת, ישנם כאלה שהיא כן יכולה להזיק לאדם.
במצב בוסר, טעם האגוזים רע, והקליפה החיצונית שעוטפת את האגוזים מכילה חומצה ( טאנין ) שמזיקה בריכוז גבוה, וכן חומרים בעלי ריח רע שמרחיקים את בעלי החיים שאוכלים אגוזים. זה משתנה כשהאגוז בשל. בעלי החיים בטבע נכונו באינסטינקטים ובחושים המתאימים כדי לדעת מתי האגוז בשל וראוי למאכל.
בעלי חיים רבים, מלבד הסנאי, ניזונים מאגוזים, כמו ציפורים מסויימות, חזירים, סוסים, קופים ועוד. אחד היתרונות של האגוזים הוא שהם נשמרים הרבה זמן לאחר שנפלו מהעץ, כך שגם בעלי חיים ההולכים על האדמה יכולים להנות מהם זמן רב לאחר שנפלו.
 
עץ האגוז מצטיין בשורשים רחבים ועמוקים בתוך האדמה. תכונה זו מאפשרת לו לקלוט כמויות אדירות של מינרלים חיוניים מהקרקע. הוא שולח למעלה לאוויר ענפים ארוכים מרובי עלים, באמצעותם הוא מקבל אוויר ושמש רבה ופחמן שמאפשר לו לייצר אגוזים בעלי ערך תזונתי גבוה במיוחד, המצטיינים במינרלים, בחלבון, בוויטמינים ובשומן איכותיים המתאימים במיוחד לאדם. ואלה עטופים בקליפה הסוגרת באופן מוחלט את המזון הנפלא הזה ומשאירה אותו נקי מזיהומים ופסולת, ומשמרת אותו תקין ובריא לאורך זמן.
זמינותם של אוצרות מזון אלה לאדם, גבוהה ביותר. האגוזים, בניגוד לבשר ושאר מזונות מהחי,  מאד קלים לעיכול במערכת העיכול האנושית. הם עשירים בברזל, סידן ובמינרלים חשובים אחרים. ד"ר הרברט שלטון כותב: "חצי ק"ג שקדים מכיל סידן יותר מ – 12 ק"ג בשר פרה...", ובנקודה זו אדגיש שבשר בעלי חיים נרקב ברובו במערכת העיכול האנושית וגורם למחלות רבות ולתת תזונה במינרלים חשובים בגלל תגובתו החומצתית בגופנו.

שומן האגוזים מאד חיוני לנו, והוא מאד קל לעיכול. אם נקפיד ללעוס אותו כראוי, הוא יקבל מרקם נוזלי עדין טרם כניסתו לקיבה, דבר שיזרז את עיכולו וישפר את ספיגתו במעיים.
האגוזים עשירים בחלבונים טובים הנעכלים בקלות במערכת העיכול של האדם, והם אינם מייצרים את הרעל הידוע בשם "חומצת שתן", רעל מחליא שחלבונים מהחי מביאים על האדם לרעה. חלבוני האגוזים הם החלבונים הטובים והמתאימים לאדם יותר מאשר חלבונים מכל מזון אחר. ספיגת החלבונים והשומנים הטובים שלהם היא כמעט מושלמת – קרוב ל- 100%.
האגוזים חסרים בוויטמין סי, אך עשירים בוויטמיני בי, אי, ולפעמים איי. הם מכילים סיבים תזונתיים חיוניים, ובכך מסייעים לשמור על ניקיון מערכת העיכול ומונעים עצירות.
מבחינת מאזן חומצה בסיס, הרי תגובתם בגוף האנושי היא חומציות קלה המתאימה לאדם, וזאת בניגוד לחומציות גבוהה בהרבה המאפיינת את המזונות מהחי. זה קשור לתחולה גבוהה יותר של ברזל וסידן הבסיסיים, ומיעוט במינרלים חומציים, כמו כלור, גפרית, זרחן ואשלגן.
 
השקד הוא אחד האגוזים החשובים והנפוצים. הוא מכיל יותר מעשרים אחוז חלבון, למעלה מחמישים אחוז שומן, עשיר במינרלים ( כשלושה אחוז ויותר ) וכעשרה אחוז פחמימות.
הקשיו אינו אגוז, אלא זרע חיצוני של פרי הדומה לתפוח. מאחר והוא מכיל חומצות מבחוץ, קולים אותו קלות לאחר הקטיף, ובכך מעלימים את החומצות האלה, ומה שאנו רואים בשווקים זה הקשיו לאחר שעבר את התהליך הזה וכן קילוף קליפתו החיצונית הקשה.
 
הערמון הנמכר אצלנו בחורף, מיוחד בכך שמכיל כשישים אחוז עמילן, וזה המון, ולכן טוב לאנשים פעילים, כשמונה אחוז חלבון ( פחות מהמקובל באגוזים אחרים) וכשניים וחצי אחוז מינרלים. בגלל תכולת עמילן גבוהה, חשוב ללעוס הייטב ולערבב עם הרוק. ברוק נמצא אנזים הפטיאלין המבצע פירוק ראשוני של עמילן. למרות שמקובל לאוכלו אחרי חימום, ניתן לאוכלו גם חי.
הפקאן הוא אחד המוכרים והנפוצים. הוא גם מאד איכותי וזמין בקלות למערכת העיכול האנושית. הוא מכיל כארבע עשר אחוז חלבון, קרוב לשבעים אחוז שומן, כשמונה אחוז פחמימות, בעיקר סוכר, ופחות משני אחוז מינרלים.
פיסטוק חלאבי הוא מהטעימים והמעולים שבאגוזים. הוא אינו מכיל תאית או סיבים, מכיל למעלה מעשרים אחוז חלבון, למעלה מחמישים אחוז שומן, כשישה עשר אחוז פחמימות, בעיקר סוכר, כשלושה אחוז מינרלים, והוא מגיב בסיסית.
אגוז המלך הפופולארי הוא דווקא יותר חומצתי מאחרים. ישנם מספר זנים של אגוז זה. הוא מכיל כשמונה עשר אחוז חלבון, כשישים וחמישה אחוז שומן, כשלושה עשר אחוז פחמימות, וקרוב לשני אחוז מינרלים.
אילסר, המוכר בשמות לוז, אגוז פסח, בונדוק, גדל באשכולות על שיח. הוא מכיל כחמישה עשר אחוז חלבון, למעלה משישים אחוז שומן, כחמישה עשר אחוז פחמימות, קרוב לשני אחוז מינרלים והרבה סיבים תזונתיים.
מאקדמיה הינו יחסית חדש בארץ. מכיל פחות חלבון מאגוזים אחרים – קרוב לעשרה אחוז, כשבעים אחוז שומן, מחירו גבוה יחסית אך טעמו משובח.
הצנובר אינו אגוז, אלא זרע של עץ אורן. אך תכונותיו התזונתיות מכניסות אותו למשפחת האגוזים. הוא במיוחד עשיר בחלבון – כשלושים וחמישה אחוז, וקרוב לחמישים אחוז שומן. יחסית דל בפחמימות – כשישה אחוז ומכיל יותר משלושה אחוז מינרלים.
הקוקוס הינו אגוז מעולה, אלא שחשוב לאוכלו טרי, ולא לאחר שאוחסן זמן רב. הוא אינו עשיר יחסית בחלבון כשישה אחוז בלבד, מכיל קרוב לשישים אחוז שומן, ועשיר בפחמימות- כעשרים אחוז, וכאחוז וחצי מינרלים.
אגוז ברזיל הוא מרוכז במיוחד, לכן הוא משביע גם כשאוכלים מעט ממנו. מכיל כחמישה עשר אחוז חלבון, כשישים אחוז שומן, הרבה מינרלים, כולל סלניום.
בוטנים אינם אגוזים. הם שייכים למשפחת הקטניות.
ישנם בטבע עוד מינים שונים של אגוזים, אך אלה לא מוכרים לנו בארץ. לא כולם מתאימים למאכל אדם.

לאגוזים חשיבות רבה מבחינה תזונתית אם נאכלים בלי שעברו חימום. בהרכבם הטבעי הם מכילים יסודות מזון בעלי חשיבות לבניית הגוף ולתיקון נזקים (ריפוי). טוב יעשו הורים אם ידאגו להרגיל את ילדייהם להיזון מהמזון הזה שכל כך חשוב לבנית גופם והתפתחותו.
לאנשים הסובלים מבעיות שיניים ואינם יכולים ללעוס, ניתן לטחון אגוזים במטחנת קפה, או להכין מהם תחליבים עם מים בבלנדר. לתינוקות שאינם יונקים אפשר לשלב תחליבים מהם כחלק מתפריט חלופי לחלב אם. בנושא זה יש להתייעץ עם יועץ טבעוני מומחה  שינחה אתכם בנושא.
בגלל ריכוזם בחלבון ושומן, חשוב לאכול אגוזים בצירופי מזון נכונים, שאחרת תיווצרנה הפרעות במערכת העיכול. הצירוף האידאלי הינו עם ירקות טריים. ניתן לשלב את האגוזים בתוך סלאט ירקות חי, ללא שילוב עם אוכל עמילני, מתוק או שומני. יש לזכור שבגלל החלבון, האגוז ישהה בקיבה כארבע שעות בממוצע, ובמשך זמן זה אין לאכול את הנ"ל. זה יבטיח קליטה מושלמת של אוצרות המזון האדירות המצויים באגוזים.

לא פעם נשאלתי בנושא הכמויות שמותר לאכול אגוזים. התשובה לכך הינה שזה מאד אינדווידואלי, וזה גם יכול להשתנות מיום ליום, לפי ההרגשה הטובה, אותה קובע הגוף. זה גם תלוי בגיל, במצב בריאותי, במרכיבי התפריט הכולל ובמצב מערכת העיכול. אני מכיר רבים, אנשים בוגרים, שכמות של כשלושים גרם ביום מתאימה להם, אך ישנם כאלה שצורכים מעט יותר, וגם זה בסדר כי טוב להם עם זה. באופן כללי, מאד חשוב שאגוזים יהיו מרכיב קבוע בתפריט בגלל עושרם התזונתי וקלות עיכולם. הם בהחלט מזון ראשוני אידאלי של האדם.

לא פעם טענו בפני שאגוזים הינם מצרך יקר. תיאורטית זה נכון. מעשית זה לגמרי לא נכון, שהרי כמות האגוזים שאנחנו אוכלים הינה מאד קטנה. להבדיל מפירות וירקות, שאמנם מחירם לק"ג הוא נמוך בהרבה ממחיר האגוזים, אותם אנו צורכים בכמויות גדולות, וטוב שכך. כך שהטיעון הכלכלי אינו רלוונטי. ההפך הוא הנכון – כמות קטנה של אגוזים תספק לגופנו הרבה יותר מזון מכל אוכל אחר.
עוד קשקוש ששמעתי לא פעם מאנשים ואנשי רפואה – שאגוזים יכולים להיות תחליף לבשר. כנראה שטענה שטותית זאת נובעת מתחולת החלבון הגבוהה באגוזים. אז על דברי ההבל האלה אני עונה לבורים שהאגוז הוא המקור, והבשר, שהוא פגר של בעל חיים מת, הוא התחליף הגרוע והמחליא שהאדם המודרני בחר לאכול. ללא ספק – בחירה גרועה.

 
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש

חברים

dvd313 (60)
good123 (42)
sharonela (50)
holy~ (37)
מירי ר (48)
3אהרוני (32)
מעין טל (29)
eyar (65)
באבאעלי (66)
fanaanir (39)
דוב יהונתן (41)
אלמוג378 (71)
Robb (43)
שולמית 1960 (60)
v100 (50)
buttercup54 (66)